27/09/2026
יש משהו קצת מסוכן בשיווק שנראה מאוד מסודר…
המודעה נראית כמו האתר,�האתר נראה כמו האינסטגרם,�הדיוור מדבר באותה שפה,�גם המבצע קיבל בדיוק את אותה כותרת.
קשה להסתכל על כל זה ולהגיד:�רגע, אבל מה בעצם מחבר ביניהם?
כי הם נראים מחוברים
וזה בדיוק העניין.
אנחנו רגילים לזהות חוסר סדר כשהשיווק מתפזר:�כל ערוץ אומר משהו אחר, כל ספק מושך לכיוון אחר, וכל שבוע עולה רעיון חדש,
הרבה יותר קשה לזהות אותו כשהכול לובש את אותה חולצה.
תחשבו על קוקה־קולה וכדורגל:
אפשר לשים בקבוק ליד כדור על שלט חוצות,�להעלות את אותו רעיון לרשתות,�להדפיס אותו על האריזה,�ולהכריז שיש לנו מהלך שחוצה ערוצים.
ואפשר לעשות משהו אחר לגמרי.
להחליט שהדבר שמחבר את הפעילות הוא לא הכדורגל,
אלא המקום שכדורגל תופס בחיים של מי שרואה אותו.
הקנייה לפני,�הדרך,�הצפייה,�האנשים שרואים איתם,�כל מה שקורה מסביב ל־90 הדקות שבהן לכאורה נמצא האירוע עצמו.
במצב כזה, השלט והאריזה בכלל לא צריכים להגיד אותו דבר
להפך,
כל אחד מהם אמור לעשות עבודה אחרת בתוך אותו רגע.
וזה מבחן הרבה יותר מעניין לשיווק מאשר "האם אנחנו מדברים באותה שפה בכל הערוצים"
קחו את כל מה שהעסק מפרסם עכשיו
מודעות, אתר, תוכן, דיוור, מבצעים, אירועים
ותורידו מהם לרגע את הלוגו, הצבעים והסלוגן
אם פתאום כבר לא ברור למה כל הדברים האלה נמצאים באותו חדר
המיתוג חיבר אותם,
השיווק עוד לא.