03/03/2024
אני יודעת שנעלמתי לכמעט 5 חודשים.
זה פשוט מטורף.
עברו 5 חודשים מאותה שבת שחורה, נצח שמרגיש כאילו אתמול. מי שעוקבת גם אחרי העמוד הפרטי שלי בטח יודעת מה עברי עלי, על משפחתי, על חברי, על הקיבוץ שלי ועל כל תושבי העוטף והמדינה מאז ועד היום. חלום בלהות שלא מתעוררים ממנו. כל החיים שלי התהפכו והשתנו ביום אחד. 100 מחברי קיבוץ בארי ביניהם חברים טובים שלי נרצחו, כמו גם חברי מקיבוצים אחרים.
יונתי אור, עיונה חברה ולקוחה יקרה, יסמין בירה הכתובת שלי כבר 5 שנים לכל דבר כמעט בהנהלת החשבונות, מזוש המעריצה שלי שתמיד פרגנה לי על גל דבר. דביר קארפ יזם השוקולד הנפלא שלנו מקיבוץ רעים ועוד אהובים רבים. 31 ילדים ומבוגרים נחטפו לעזה, ביניהם חברים של הילדים שלי. אמילי חברתה הטובה של אוריקי (9), עלמה חברתה של יהלי (14), ועוד רשימה ארוכה. 11 מהחברים שלנו עדיין בעזה. הזייה! 6 מהם נרצחו ביניהם יוסי שרעבי חבר יקר. ו- 5 שם עדיין בחיים לפי מה שידוע לנו וזה לא הרבה. בין החיים דרור אור האהוב אתו עבדתי במשך 3 שנים כשניהלתי את השיווק של מחלבת בארי ואוהד בן עמי היקר, מולו התנהלתי בנושאים כלכליים בניהול ופיתוח העסק שלי.
עצרתי ברגע את כל הפעילות העסקית שלי. החזרתי לכל לקוחותיי את הכספים עבור השירותים שלא הספיקו לקבל ממני. זה הכניס אותי קצת לברוך כלכלי, אבל הי אני בחיים! ב- 5 חודשים האחרונים אני פועלת למען שיקום הקיבוץ שלי, שיקום ובניה מחדש של התדמית שלו שברגע הפכה מקיבוץ איתן לקיבוץ מוכה אסון, וכל ההתנהלות התקשורתית וההסברתית, כדי מצד אחד להשאיר על סדר היום את התופת האיומה שקרתה לנו ואנו עדיין בתוכה, ומצד שני התקומה, השיקום והשגשוג מחדש. כי עבורנו יש רק דרך אחת והיא צמיחה.
בתוך כל זה שאלתי את עצמי גם איך אני קמה מחדש, ממציאה את עצמי, נותנת לעולם את מי שאני כי בינינו זה בדיוק מה שהעולם צריך ממני. עדיין אין לי את כל התשובות. אבל אני יודעת שהעובדה ששרדתי את התופת של השביעי באוקטובר לאחר שמחבלים ניסו לפרוץ לנו את דלת הממד, הציתו את בייתינו, וקפצתי עם בני משפחתי מחלון הממד שבקומה השנייה, כשכל הבית בוער, יש לה משמעות רבה. וכבר תקופה שיש בי את ההבנה שאני כאן כדי לספר ולהעביר הלאה, את מה שעברתי, את מה שאנחנו עוברים ומה המשמעות של זה עבורי ועבור כל אחד ואחת מאתנו. בכל החודשים הללו סיפרתי את הסיפור שלי בכל כלי התקשורת האפשריים, עשיתי את כל החיבורים שניתן כדי שכל חבר בבארי שרוצה לספר, להביע ולצעוק יוכל גם הוא לעשות זאת. ובעזרת צוות שגייסתי אנו ממשיכים לעשות את השליחות הזו ברמה היום יומית.
בחלקת האלוהים הקטנה שלי החלטתי ליצור הרצאה שמשלבת את הסיפור שלי, הסיפור של בארי, יחד עם המיומנויות שאספתי ב 45 שנות חיי. אותן מיומנויות שגם סייעו בהצלת החיים שלי ושל משפחתי. מיומנויות פשוטות שבהסתכלות לאחור, אני עושה בהן שימוש מאז שאני זוכרת את עצמי, אבל תמיד טוב להזכיר לנו שהן קיימות בתוכנו ושזה כל מה שאנחנו צריכים.
שיתפתי את כל אחת ואחד מכן כדי שתדעו מה עבר עלי מאז ומה עובר עלי בימים אלו וכדי לבקש מכם להעביר את זה הלאה. לספר לחברים שלכם שעובדים בארגונים על ההרצאה שלי שיש בה גם אומץ, גם נחישות, גם פגיעות, תקווה ומשמעות, והיא בעיקר מעוררת מחשבה והתבוננות פנימה והחוצה. מצרפת לכם את הפרטים בתגובה הראשונה.
תודה מכל הלב.
מירי
קרדיט תמונה: Maya Oshri Meshel
