08/05/2022
איזה דפוס התקשרות יש לילדים שלכם?
תיאורית ההתקשרות (attachment theory) של ג'ון בולבי היא אחת מתיאוריות הפסיכולוגיות המשפיעות ביותר.
התיאוריה מציגה את חשיבות הקשר שבין הילד לבין המטפל העיקרי החל מרגע לידתו, על פי התיאוריה הצורך העיקרי של הילד הוא קודם כל בהגנה וביטחון.
דפוס ההתקשרות נקבע על ידי מערכת היחסים שבין המטפל העיקרי לילד בשנים הראשונות לחייו, דפוס ההיקשרות אותו יחווה התינוק ישפיע על החוויה האנושית של הילד גם בבגרותו ולאורך כל חייו, ישפיע על האופן שבו הילד ייצור קשרים חברתיים, רגשיים ועמוקים ויהיה לאבן דרך בסגנון ההתקשרות שלו כאדם בוגר.
🔸התקשרות בטוחה (אצל רוב הילדים)- כאשר התנהגות ההורה מותאמת, רגישה ומכוונת לצרכיו של הילד, תתבסס תחושת ביטחון ואהבה שתאפשר לילד לחקור את הסביבה ולהתרחק לצורך צמיחה ויצירת קשרים נוספים. ברגעים מאיימים, הילד יפעיל את מערכת ההיקשרות ויחפש קרבה לדמות המטפלת בו עד אשר יירגע. לאחר הסרת האיום הילד יחזור לפעילות שגרתית. בבגרות, התקשרות בטוחה באה לידי ביטוי ביכולת לבטוח באחר, לבקש עזרה בעת הצורך ולשתף ברגשות על ידי שימוש במיומנויות תקשורת טובות
🔸התקשרות חרדה אמביוולנטית - כאשר הדמות המטפלת בילד מתנהלת בצורה דו ערכית הילד מפנים כי לא תמיד יקבל הגנה בעת הצורך. ברגעים מאיימים ילד במצב זה יפעיל את מערכת ההיקשרות במשנה תוקף, יחפש קרבה והגנה, ויתקשה להתנתק מהדמות המטפלת גם כאשר האיום חלף. בעלי סגנון זה יחושו פחד מנטישה, לצד חרדה וספקות סביב יציבות הקשרים בחייהם. במערכות יחסים זוגיות, לרוב ייתפסו כבני זוג תובעניים ותלותיים.
🔸התקשרות נמנעת - כאשר הדמות המטפלת בילד מתנהלת בקרירות, מתעלמת ממנו או דוחה אותו באופן שאינו מספק הגנה לילד, מתפתחת אצלו הכרה כי אין טעם לפנות לדמות זו ברגעים מאיימים. ילד בסיטואציה הזאת חש לחץ רב יותר מהדחייה מאשר מהגורם המאיים ולכן עם הזמן יחדל לחפש הגנה אצל הדמות המטפלת בו וימעיט להפעיל את מערכת ההיקשרות. בבגרות, מדובר באנשים אשר נוטים להימנע ממצבים שעלולים להוביל לדחייה, ולעיתים אף מבטלים את הצורך באחר ו"מקדשים" את העצמאות שלהם.
