04/03/2026
אנטומיה של ריב
הימים האלה של המלחמה ,מביאים אותנו להיות על הקצה לפעמים ,
אנחנו נמצאים במצבי מתח,לחץ,חוסר ודאות
ומריבות יומיומיות שגם ככה מביאות לידי פיצוץ
יכולות להגיע לרמות גבוהות יותר עד כדי יאוש וכאב גדול
כדי להבין מהו הסוד להפסקת מריבות אנחנו צריכים ללכת לשורש ,
למקומות הפנימיים בתוכנו מהם אנחנו רבים ,
ואיך אנחנו בונים פנימיות אחרת שמביאה לידי חיבור ולא לידי פירוד.
כדי להבין את העניין ניקח סיפור של זוג ביום פורים ,
שלכאורה הולך להיות יום שמח,
אבל בבית האווירה מתוחה .
מספר הבעל -
סיפרתי לאשתי שקניתי משלוח מנות נאה ומהודר בסכום לא מבוטל לאדם ערירי ,
ושאני הולך לתת לו אותו .
אשתי אומרת לי בביטול ,הוא לא יעריך ,חבל על ההשקעה שלך
ואני מרגיש איך הדם עולה לי לראש
כל דבר שאני רוצה לעשות היא מבטלת
כל אמירה שלי היא מבטלת
אני צריך לשתוק כל הזמן
רק ביקורת יש לי ממנה ,
שום מילה טובה ,אף פעם ,רק מה אני לא טוב
ביקשתי ממנו לספר לי על הילדות
הוא מספר שגדל בבית עם אבא לא יציב נפשית ואלים ,
ואמא שמאד סובלת מהאלימות של אבא
איזה ילד היית אני שואלת
הייתי ילד טוב ,מאד אהוב על אימי ואחיותי וכשגדלתי תמיד אמרו לי רק מילים טובות
איזה גבר אני
איך כל אישה הייתה רוצה גבר כמוני
ואשתי לא סתם התחתנה איתי
ואז הוא נזכר באירוע מגיל 3 לערך,
אירוע מאד ראשוני ,בו היו מצבים שבו ,אני לא זוכר מה אמא עשתה לי ,
אבל הייתי נשכב על הרצפה ובוכה ובועט וצורח ,
ועד שאמא לא הייתה מרימה אותי על הידיים ומחבקת אותי לא הייתי נרגע .
לרגע אחד הוא עוצר,
ואז הוא אומר ,עכשיו אני מבין מה קרה בין אמא ואבא שלי
לאמא שלי היה גם אבא אלים והיא חוותה חוויות מאד לא נעימות ,
וכל פעם שהיא נפגשת עם גבר שמבטא דומיננטיות ,חוסר התחשבות ,
שלא לדבר על אלימות היא מיד נזרקת לאותה חוויית אלימות קשה שהיא עברה ונסגרת בתוכה .
וגם כשאני ,כילד בן 3 לא הייתי מקשיב ,היא היתה נזרקת לאותו מקום ,
נאטמת ומתקשחת ולא יכלה לראות אותי וזה לא היה מעניין אם זה גבר בן 43 או ילד בן 3
כל מה שהזכיר לה אלימות גברית היא לא יכלה לסבול אותו
מתוך המקום הזה ,הילד קלט שאסור לו לבטא את הרצונות שלו ,
כי ברגע שיש לו רצון שאמא שלו לא מסכימה לו היא נפגעת ונסגרת והוא מאבד את אמא שלו .
ומכאן הוא למד להיות המרצה הכי נפלא,הג'נטלמן האידיאלי כמו שאמא שלו קראה לו
ועכשיו אני קולט שאני כל הזמן מנסה להיות טוב עם אישתי והיא לא מרוצה
כל הזמן מוותר והיא לא מרוצה
כמה שאני מנסה לעשות טוב היא לא מרוצה
אסור לי לבטא את הרצון ,אבל לפחות אצלי בבית כשלא ביטאתי את הרצון שלי העריכו אותי ,
היא גם לא מעריכה
וכאן בעצם יוצא התסכול של הילד
עכשיו נעבור לסיפור של האישה
היא גדלה בבית של אקדמאים ,בית של פרפקציוניסטים ששם הכל חייב להיות 100%
בתור ילדה בת 3 היו ממנה ציפיות של ילדה בת 16
ואבא שלה היה די קשוח כשלא עמדה בקריטריונים שהציב לה
והיא כל הזמן חרדה ולא מממשת את עצמה כי היא מפחדת מכל טיפת ביקורת כי הביקורת של אבא שלה
היתה מבחינתה קטלנית וחוסר היכולת שלה לפעול בא לידי ביטוי בכל המישורים
לא לארח אורחים
ואני יוצא במקומה ועושה במקומה ומוותר לה והיא לא מעריכה
ואז התמונה מתחילה להתבהר
מכאן בואו נראה מה המשוואה שיושבת לה בראש -
ברגע שהיא מעריכה אותך היא מודה שהיא לא מתפקדת
אם אתה רוצה להראות לה טוב היא לא תראה טוב ,
כי זה אומר שאתה יותר טוב ממנה
ואם אתה טוב זה אומר שהיא לא בסדר ,שהיא לא טובה
ואת זה היא לא יכולה לשאת
אז בעצם אנחנו רואים פה שני ילדים שורדים
היא לא מסוגלת להעריך אותו והוא מתפוצץ מזה
וכשהוא מתפוצץ היא לא רואה ילד מתוסכל שלא יודע לדבר
היא רואה גבר אלים וביקורתי ואז היא נסגרת ,היא לא יכולה להיפתח יותר
ותמיד הבעל יוצא אשם ,והוא זה שבא לבקש סליחה
וכל אחד חווה את העולם דרך פצעי הילדות שלו,
והם לא באמת נפגשים אחד עם השני .
ושוב ,נשאלת השאלה,מי התפרץ שם ?
מי כעס כל כך?
ואז ,כשהוא מתבונן על עצמו ,הוא אומר
כן אני רואה את עצמי ,כילד בן 4,שמשתולל ובועט וצורח כשלא שמו לב אליו
אבל איך אני יוצא משם ,איך אני עוזר לילד הזה להתבגר סוף סוף?
כשאתה מסתכל על הילד ,
מי מסתכל על הילד - האדם הבוגר ,המקום הגבוה בך
כשאתה מפסיק להזדהות עם הילד ולהגיד זה אני ,
אתה מתחיל לראות את עצמך ממקום אחר ,
אתה כבר לא מזדהה עם הסיפור שלך .
ההזדהות עם הסיפור היא זו שתוקעת את בני הזוג
ולכל אחד הסיפור הילדי שלו
כשהאדם מזדהה עם הילד הזה ,
אותם טריגרים יעלו,
אותם הסברים כמה היא מעצבנת ,
כמה הוא מעצבן עולים שוב ושוב
ברגע שהאדם לא מזדהה עם הילד הקטן ,
הוא מפסיק לחפש את המילוי שלו בחוץ
ומתחיל למצא את המילוי בתוכו ,מצד עצמו .
ואז הוא מתחיל לראות את המציאות אחרת
וכל מה שאיים עליו ,לא מאיים עליו
ובמקום להיות במקום של מה אני רוצה ,
הוא מתחיל לשאול את עצמו
אם עכשיו נבראתי ,מה רוצים ממני ,
מה התכלית לשמה אני חי כאן
כי ההתרכזות שלי בעצמי היא המביאה לכל הייסורים
אבל אם אני מסכים לצאת מהמקום הקורבני הכואב,
אם אני מסכים להפסיק להזדהות עם הילד ,
אז אני עולה למקום גבוה יותר ,
ששואל מה התכלית שלי כאן בעולם ,
מה רוצים ממני בזוגיות ,
מה העבודה שלי כאן .
והעיקר הוא להבין שבן הזוג הוא לא ההורה שלך ,
הוא לא כאן כדי למלא את הצרכים שלך
אתה לא כאן כדי למלא את הצרכים שלה
כי במקום של צרכים ,
אנחנו צורכים אחד את השני ,
ולא באים להיות האחד בשביל השני
וזה הבדל מהותי בתפיסה ,
כי המקום האחר ממנו האדם בא ,
משנה את כל התמונה
ואז אין תחושה שכל אחד מנסה לשלוט על השני
אלא יש תחושת חיבור ,תחושה שאנחנו אחד
וכל הזוגיות נראית לגמרי אחרת
אני מזמינה אותך להסתכל על המקומות מהם את פועלת,
על המקומות הילדיים עימם את מזדהה
ולהתחיל לעלות למקום גבוה יותר ששואל
"מה התכלית שלי כאן"
מה העבודה שלי בזוגיות
ואם את מרגישה שקשה לך לבד,
אני מזמינה אותך לשיחה בה נזהה את המקומות מהם את פועלת
ונראה איך אפשר לעשות שינוי בפנימיות שלך ולגלות מקום חדש בזוגיות
להרשמה לשיחה לחצי כאן https://bit.ly/4u3LV77
