04/03/2020
עדיף להימנע ממילים בסביל.
זאת אומרת, בלימודי עריכת לשון מסבירים שהצורות הסבילות, כמו 'יינתן על ידי', 'יילקח על ידי', הן מסורבלות ולא מספיק ברורות, וכשיש אפשרות אחרת כדאי להעביר אותן לצורה פעילה (ייתן, ייקח).
אבל חשוב לי להגיד שלא סתם הצורה הסבילה של המילים קיימת. לפעמים היא דווקא עוזרת לנו, למשל כשרוצים לנסח משהו בדרך שהיא לא זכר ולא נקבה. אם נכתוב 'לחצי על הכפתור' או 'המתן לאישור' - בהכרח ננקוט אחת מהדרכים. פועל בסביל הוא אפשרות אחת לניסוח שאינו פונה דווקא למין אחד: 'המכתב יימסר ליעדו', 'ההודעה תישלח בהמשך'.
מגילת אסתר מלאה במילים בסביל, וזה דבר חריג בספרי התנ"ך. מה הרעיון שלהן? מה הן באות לבטא? הנה דוגמה (פרק ב', כא-כג):
"בַּיָּמִים הָהֵם, וּמָרְדֳּכַי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר-הַמֶּלֶךְ; קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי-סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ, מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף, וַיְבַקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד, בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ. כב וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳּכַי, וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה; וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ, בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי. כג וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא, וַיִּתָּלוּ שְׁנֵיהֶם עַל-עֵץ; וַיִּכָּתֵב, בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים--לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ"
וייוודע, ויבוקש, ויימצא, וייתלו, וייכתב... וזה רק בשני פסוקים!
השימוש בלשון סביל בא לבטא כאן משהו מאוד חשוב: מישהו מפעיל את הדברים. אמנם אפשר לחשוב שהדברים פשוט 'קורים' מעצמם, אבל בעצם הכול מתוכנן והכול מחושב. יש מפעיל לסיפור הזה, והוא מתקדם לכיוון טוב גם כשזה לא נראה.
