09/04/2026
היי, רציתי לשתף אותך במשהו שעובר עליי...
כבר יותר משנתיים שאנחנו בתוך מסע אינסופי, מנסים לגדול, ללמוד, להבין. ואיכשהו, בתקופה האחרונה פשוט הרגשתי שנגמר לי האוויר. המלחמה, העייפות של הנפש, התחושה הזו שצריך "רק לעבור את היום". מצאתי את עצמי נושמת רדוד בתוך בית (פנימי) שהפך צר מדי לחלומות שלי.
לא נשברתי, פשוט... התעייפתי. עייפות כזו ששום שינה בעולם לא פותרת.
מצאתי את עצמי קמה בבוקר רק כדי לעבור את היום במינימום ריבים עם עצמי והסביבה לא מבדילה בין הימים ולפעמים גם אין לי שמץ באיזה חלק של היום אנחנו נמצאים. המלחמה הזו רק גרמה לי להשתבלל עוד יותר, להיצמד למה שמוכר ובטוח, וכל המטרות והחלומות שלי? התפוגגו בשנייה.
הרגשתי תקועה. ידעתי בדיוק מה חשוב לי אבל פשוט לא הצלחתי לקום אליו.
ואז, משהו בתוכי פשוט ויתר על המלחמה. במקום להתנגד, נתתי לעצמי להיות שם, בשקט הזה של התקיעות. ופתאום, מתוך המקום הכי מצומצם והכי חשוך, המילים התחילו לנבוע. הן לא ביקשו רשות, הן פשוט נכתבו מתוכי – שיר אחרי שיר, שורה אחרי שורה.
ככה נולדה "גרסה 2.0: חוטים של אילולא" – אוסף שירים דיגיטלי קצר ובועט, על האומץ להפסיק לחכות לשמש ולהיות היד שמדליקה אותה. ✨
כתבתי את המילים האלה כי הרגשתי שזה מה שאני צריכה לשמוע עכשיו, ואני מרגישה שגם את.
אוסף שירים שכתבתי כדי להזכיר לעצמי להפסיק לנשום רדוד ולהתחיל להדליק את השמש בעצמי, גם כשהשמיים בחוץ אפורים.
אוסף השירים "גרסה 2.0 חוטים של אילולא" הוא לא ספר שקוראים לפני השינה כדי להירדם בשקט. הוא מסע פנימי וחשוף, שלוחץ בדיוק במקומות שבהם אנחנו רגילים להסיט את המבט. זהו מסע שנוכח בכל כאב, בכל פעימה ובכל בעיטה בבטן עד שהיא הופכת לנשימה.
אז מתי בפעם האחרונה נתת לשיר לקחת אותך פנימה, בלי פילטרים?
האוסף מחכה לך בקישור, קצר ובועט בעלות סמלית של 44 ₪ בלבד.
https://lp.vp4.me/191x
