01/09/2026
העליתי אתמול בלינקדאין שאלה על המהלך החדש של פמינה, והתגובות הראו עד כמה ההחלטה הזאת אינה מובנת מאליה.
פמינה, שמוכרת כבר שנים עם הלבשה תחתונה לנשים, מקימה מותג חדש בשם Liminal, שיתמקד בבגדי בית ופנאי.
לא קו מוצרים בתוך פמינה, אלא מותג נפרד, עם שם, סיפור, חנות ואתר משלו.
אהבתי במיוחד את השם: Liminal מתאר מצב של מעבר, עמידה על הסף שבין שני מצבים.
אני קראתי אותו כך: השינוי מתחיל על סף הבית.
הרגע שבו אנחנו משאירות את העולם בחוץ, נכנסות הביתה ועוברות לבגדים אחרים, לקצב אחר ולזמן שהוא יותר שלנו.
בעיניי, זה מהלך מקסים שמרחיב את הפעילות של פמינה מהלבשה תחתונה לעולם רחב יותר של הלבשה בבית ובשעות הפנאי.
אבל כאן מתחילה הדילמה השיווקית.
אם המוצרים קרובים והקהל דומה, לפחות בחלקו, למה להקים מותג חדש ולא להרחיב את פמינה כמו שעשו גולף אנד קו, או פוקס הום?
בתגובות לפוסט היו מי שחשבו שנכון יותר ליהנות מהאמון ומההיכרות שפמינה כבר בנתה. אחרים הזכירו חברות שבחרו להקים מותג נפרד כדי להיכנס לקטגוריה חדשה ולבנות עבורה מיצוב אחר.
שתי האפשרויות הגיוניות.
מותג חדש מאפשר לבנות סיפור רחב יותר ולפנות לקהלים נוספים. מצד שני, צריך לבנות עבורו כמעט הכול מהתחלה: היכרות, אמון, קהל, שפה וחוויית קנייה.
פמינה גם מציגה יעד שאפתני של פתיחת 10 עד 15 חנויות בתוך שלוש שנים.
האם נכון להגדיר יעד גדול כבר בתחילת הדרך, או לפתוח חנות ואתר, ללמוד את תגובת השוק ורק אז להחליט על קצב ההתרחבות?
אין לי היכרות עם החברה או עם תהליך קבלת ההחלטות שלה. אני מתייחסת רק למה שפורסם בתקשורת ולמחשבות שהמהלך עורר בי.
ומה דעתכם?
אם הייתם שותפים לקבלת ההחלטה, הייתם מרחיבים את פמינה או מקימים מותג חדש?
לכתבה על המהלך:
פמינה מרחיבה את פעילותה ומשיקה את Liminal, מותג Homewear שמכוון לרגע החזרה הביתה. החנות הראשונה תיפתח בספטמבר בקניון איילון.
