24/08/2022
לפני משהו כמו שנתיים, מצאתי ת'עצמי בלופים בקטע אחר.
כל פיד באינסטגרם שנכנסתי אליו,
כל תוכן שראיתי בפייסבוק היה נראה לי הרבה יותר "וואו" משלי.
כ-ל המן הייתי עסוקה בהשוואות ביני לבין אחרים:
למה יש לי פחות לייקים, ולהם יותר?
אולי זה מה שהייתי צריכה לעשות אחרת? או אולי דווקא זה?
וכל פעם מחדש, המחשבות האלו הזדחלו לי והיו שם,
מכרסמות עוד קצת.
וואווווו, כמה שזה עשה לי לא טוב,
וברגע שנכנסתי ללופ שכזה, זהו,
יכולתי שלא לצאת ממנו כמה ימים טובים,
בהם הייתי יורדת על ליליה בטירוף -
מה שהיה מחבל בכל דבר בערך שעשיתי באותו הזמן.
כאוס מוחלט.
ואז, לאט לאט, קרה משהו אחר.
במקום להסתכל על מה שחסר,
הבנתי -
שלכל אחד יש חלון זמן משלו...
ודרך שונה לחלוטין.
ובא לי להגיד פה משהו בעקבות ההבנה הזו.
אפשר ללכת לכנסים,
להסתכל על תותחים בתחומים שונים,
לראות מה הם עושים בפלטפורמות החברתיות ובשיווק -
אבל, וזה אבל גדול, הפסקתי להאמין ב"מידול".
אם אני אלך לכנס - זה לא כדי לראות מה התכנים ולעשות משהו דומה,
אלא רק כדי לעשות נטוורקינג טוב בהפסקות ולהכיר עוד ועוד אנשים,
ליצור קשרים ולנסות לבדוק שיתופי פעולה.
אם אראה תכנית ליווי טובה, אני לא אבנה אחת דומה,
אלא אעשה משהו אחר לגמרי, משלי, שיכיל את כל מה שחסר בה בעיני.
ואם ארצה ללמוד ממישהו, אני אגש למלאכה בהבנה שלעולם, אבל לעולם,
לא אוכל להיות כמוהו בדיוק.
למדתי גם שכל דבר יש את חלון הזמן שלו בחיים שלנו,
ושיש טכניקות שיתאימו לנו בול, וכאלו שלא יתאימו בכלל -
למרות שלאחרים הן עובדות בטירוף.
ויותר מה-כ-ל?
הגעתי למסקנה ענקית שמה שהכי חשוב לי בעולם זה להבין קודם כל הדרך...
ללכת בה, להנות מהנוף, ללמוד -
ורק אחר כך, התוצאות.
זה בדיוק כמו ספר טוב - אני תמיד קוראת קודם כל את הסוף,
כי מה שהכי מעניין היא העלילה עצמה.
פייר, מה זה באמת משנה מה קורה בדף האחרון? 🙂
וזה בדיוק המסר שלי.
כמה שזה קשה - תסתכלו תמיד ישר, ולא לצדדים.
אם מפריעים לכם רעשי החוץ -
אל תעקבו אחרי מי שמייצר אותם,
גם אם הם קולגות או חברים.
במקום לחשוב יותר מידי, תתרכזו בעשיה -
חשבו מאיפה יהיה יום העבודה הבא שלכם כדי למקסם את האנרגיה,
תשנו אנשים, אווירה.
תעיפו ת'עסק ש'לכם קדימה ותהנו מהנוף תוך כדי ההאצה.
ואם אתם צריכים מישהי שתייעץ, תבנה איתכם אסטרטגיה,
תעזור לכם למצוא את ה"סיפור" שלכם
ולמצוא את מהלכי השיווק - אני לגמרי כאן -
מוזמנים לפנות אלי בתגובות או בהודעה 🙂
ומה איתכם, קוראים כמוני את הסוף של הספר,
או חייבים להגיע אליו רק אחרי שתקראו את הכל? 🙂
