What are the opening hours?

Monday 08:00 - 18:00 Tuesday 08:00 - 18:00 Wednesday 08:00 - 18:00 Thursday 08:00 - 18:00 Sunday 08:00 - 18:00

RjlStudio, HaimErzog, Rosh Ha`Ayin (2026)

07/09/2026

🌐 החלפתי את הסימניות בדפדפן במפעיל שעובד בשתי הקשות מקלדת

הסימניות בדפדפן הן בפועל מזבלה של אתרים, חלקם בשימוש יומיומי וחלקם לא. גם כשמנסים לסדר אותן בתיקיות, מציאת התיקייה הנכונה והקישור הנכון הופכת למטלה שגוזלת זמן.

הפתרון שנמצא הוא JumpKey, אפליקציה שמסובבת את הבעיה: היא הופכת את האתרים והשירותים שבשימוש תדיר לדף פתיחה שמופעל כולו מהמקלדת. הכותב הגדיר אותה כדף ברירת המחדל של הדפדפן, לוחץ מקש לקטגוריה ומקש נוסף לשירות.

ההתקנה קלה. קובץ Docker Compose שמסופק עם הפרויקט הוא כמעט plug-and-play ומעלה את השירות תוך שניות. אחר כך מגדירים קובץ תצורה עם הקטגוריות והקישורים הרצויים, מפעילים מחדש, וזהו.

הלב של הכלי הוא שיטת הניווט. לכל קטגוריה משויך קיצור מקלדת, ולכל שירות בתוך הקטגוריה קיצור משלו, וכך נפתח כל יעד מוגדר בשתי הקשות. הכותב הגדיר למשל קטגוריה לאפליקציות מדיה שכוללת את Navidrome ו-Jellyfin, וקטגוריה נפרדת לשירותי הבית החכם.

יתרון נוסף שקל לפספס: אין יותר צורך לזכור אילו פורטים הוקצו לאיזה שירות. מכירים את שם השירות, לוחצים שני מקשים, וזהו.

הכלי לא נעצר שם. יש מערכת מועדפים שמאפשרת לשייך מקשי מספרים ליעדים בשימוש קבוע, פונקציית Last Used לגישה מהירה לשירותים שנפתחו לאחרונה, ומקש המינוס שמדלג בין שירותים אחרונים בלי להיכנס למבנה הקטגוריות.

מקש הרווח פותח שורת חיפוש שמסננת את כל השירותים המוגדרים תוך כדי הקלדה. בנוסף יש אינטגרציה עם מנועי חיפוש, כך שאפשר להקצות סיומת ל-Google, ל-DuckDuckGo או אפילו ל-Wikipedia, והדף הופך גם לנקודת חיפוש.

בצד ההתאמה האישית יש מגוון שילובי צבעים, עורך מובנה לשינוי ההגדרות אחרי ההתקנה הראשונית, ואפשרות ייבוא וייצוא לגיבוי קובץ התצורה לפני ניסויים.

#אוטומציה

07/09/2026

🔧 קונטיינר אחד ב-Docker שעצר את החשיפה של כל שירות

בהתחלה זה נראה תקין לגמרי. מתקינים קונטיינר, בודקים באיזה פורט הוא משתמש, חושפים את הפורט ושומרים את הכתובת איפשהו. אם Home Assistant יושב על 8123 פותחים 8123, ואם אפליקציה אחרת משתמשת ב-3000 או 8080 חוזרים על אותו תהליך.

הבעיה התחילה כשה-homelab גדל. כמה קונטיינרים הפכו להרבה, ופתאום היה צריך לזכור רשימה ארוכה של כתובות IP ומספרי פורטים. חלק מהשירותים היו קלים לזיהוי, ואחרים היו פשוט מספרים אקראיים שדרשו חיפוש בכל פעם מחדש. הסימניות בדפדפן עשו את רוב העבודה, כי אין סיכוי לזכור הכל.

הכלי ששינה את התמונה הוא Nginx Proxy Manager, נקודת כניסה נקייה אחת שמנתבת את כל התעבורה ליעד הנכון, מטפלת בדומיינים כמו שצריך ומסדרת גם את ה-SSL בדרך.

היתרון הראשון הוא הממשק. אין צורך לערוך קבצי תצורה ארוכים של Nginx או לזכור פקודות בכל פעם שמוסיפים שירות. פותחים את לוח הבקרה, יוצרים Proxy Host חדש, מזינים את שם הדומיין, מפנים לכתובת הפנימית הנכונה ושומרים. הלוח גם נותן תמונה ברורה של כל השירותים המוגדרים: מארחים, תעודות, הפניות ורשימות גישה במקום אחד.

התוצאה מורגשת מיד. במקום כתובות כמו 192.168.1.50:3000 או 192.168.1.50:8123, השירותים מקבלים כתובות אמיתיות כמו home.mydomain.com או grafana.mydomain.com.

בצד האבטחה, במקום שכל אפליקציה תהפוך לפרויקט נפרד עם פורט נוסף שנפתח, כל התעבורה עוברת דרך שכבה אחת. מהלוח אפשר ליצור רשימות גישה, להוסיף אימות, לנהל תעודות, לאכוף HTTPS ולהפעיל אפשרויות כמו HSTS היכן שרלוונטי. זה לא הופך כל שירות למאובטח אוטומטית: עדיין צריך לעדכן קונטיינרים, להשתמש בסיסמאות חזקות ולא לחשוף כלי ניהול שלא לצורך.

גם נושא ה-HTTPS מתפשט. אפשר לבקש תעודת Let's Encrypt כבר בשלב יצירת ה-Proxy Host, להפעיל SSL ולאכוף HTTPS מאותו ממשק, והחידוש מתבצע אוטומטית בלי להגדיר תעודות בתוך כל קונטיינר.

חשוב לסייג: הרצה של Nginx Proxy Manager אינה אומרת אפס פורטים נכנסים. בתצורה טיפוסית עדיין נדרשים פורטים 80 ו-443 כדי שתעבורת רשת תגיע לפרוקסי. מי שרוצה מערך אמיתי ללא פורטים פתוחים כלל צריך להסתכל לכיוון Cloudflare Tunnel או Tailscale.

#אוטומציה

07/09/2026

💻 לא כל לוחות ESP32 זהים, ובחירה שגויה שורפת שבועות של פרויקט

הבעיה מתחילה בשם עצמו. המשפחה ESP32 מכסה בערך 15 שבבים, שתי ארכיטקטורות מעבד ושילובי רדיו רבים, אבל רוב הרישומים בחנויות כותבים פשוט ESP32. התוצאה היא הימור עיוור על לוח הפיתוח הבא.

מעט היסטוריה: כשה-ESP32 יצא לשוק ב-2016 הוא הביא ליבה כפולה מסוג Xtensa LX6, תמיכה ב-Wi-Fi 4, בלוטות' קלאסי יחד עם BLE, שני רכיבי DAC ובקר Ethernet. מאז נוספו S2 ו-S3 עם ליבות Xtensa LX7, וסדרות C, H ו-P המבוססות על ליבות RISC-V.

העיצובים החדשים של Espressif כולם RISC-V. ביניהם ESP32-H21, שמרענן את H2 עם צריכת חשמל נמוכה יותר, וגם ESP32-S31: שבב RISC-V דו-ליבתי במהירות 320 מגהרץ עם Wi-Fi 6, בלוטות' 5.4 קלאסי, Thread, Zigbee ובקר Gigabit Ethernet. זו הבחירה המומלצת לרוב הפרויקטים היום, וברכישה בכמות המחיר הוא מעט יותר מ-5 דולר.

הרדיו הוא מקור התסכול הנפוץ ביותר. הדגם S2 חסר בלוטות' לגמרי. הדגמים C3, S3, C5 ו-C6 תומכים ב-BLE בלבד, כך שאי אפשר לבנות איתם פרויקטי אודיו בבלוטות' קלאסי. לפרויקטי Zigbee או Thread נדרש רדיו 802.15.4, שאינו קיים בדגם המקורי וגם לא ב-S2, S3, C2, C3 ו-C61. לשם כך צריך C6, C5, H2, H4, H21 או S31.

הבחירה ההגיונית לצומת בית חכם היא C6, כי הוא משלב Wi-Fi 6 ו-BLE יחד עם רדיו 802.15.4. הדגם H2 מתאים יותר לנקודת קצה שמוזנת מסוללה, עם צריכה בשינה עמוקה שהיצרן מדרג ב-7 מיקרו-אמפר. רק C5 תומך בתדר 5 גיגהרץ, ורק S2 והדגם המקורי כוללים DAC לפלט אודיו אנלוגי.

לפרויקטי תצוגה נדרש PSRAM, והרבה לוחות S3 זולים מגיעים בלעדיו. שיטת השמות עוזרת: האות N מציינת נפח flash במגה-בייט, האות R מציינת PSRAM במגה-בייט, ואם אין R אין PSRAM כלל. כך למשל ESP32-S3-WROOM-1-N16R8 מגיע עם 16MB flash ו-8MB של PSRAM. שימו לב שמודולי R8 משתמשים ב-Octal SPI שתופס את GPIO35, 36 ו-37 ודורש בחירה מפורשת בסביבת הפיתוח, בעוד שבבי R2 משתמשים ב-Quad SPI ומשאירים את הפינים פנויים.

הכאב האמיתי נמצא בלוח ולא בשבב. שבב ה-USB לסריאלי יכול להיות CP2102, CH340, CH343, FTDI או USB מובנה, וכל אחד מתנהג אחרת. בנוסף, Espressif ממליץ על ספק 3.3 וולט שמסוגל לספק 500 מיליאמפר לפחות, ורגולטורים זולים נוטים להתחמם ולצנוח כשה-Wi-Fi נדלק.

ולבסוף עולם ESPHome: הדגמים C6, H2 ו-P4 נוספו בגרסה 2025.6.0, אבל בהערות השחרור מצוין שהתמיכה עדיין בליטוש, לא כל רכיב יעבוד, והם פועלים רק עם מסגרת ESP-IDF ולא עם Arduino.

#חומרה

07/09/2026

🔧 שש מסקנות אמיתיות אחרי מעבר של ספריית התמונות המשפחתית ל-NAS

כותב ב-XDA מספר שכמו רבים, הוא שמר את זיכרונות המשפחה ב-Google Photos. השירות נוח, נחשב לסטנדרט של גיבוי תמונות ווידאו, ומאפשר לשתף מדיה כמעט עם כל אחד. אלא שמגבלות שטח האחסון והדחיפה המתמדת לרכוש מנוי Google One בתשלום דחפו אותו לחפש חלופה. מכיוון שכבר היה לו שרת NAS בבית, המעבר לא דרש שקל נוסף. אחרי כמה שנים הוא מסכם את הלקחים.

הלקח הראשון נוגע לשבריריות של הזיכרונות. כשמידע קריטי כזה יושב על השרת שלך, גיבויים ויתירות מפסיקים להיות תיאוריה. בתקופת Google Photos הכול טופל בידי החברה, וכעת השליטה עברה אליו. דיסקים בתצורת מראה הפסיקו להיראות מוגזמים, ושמירת עותקים על כונני SSD ניידים כבר לא הרגישה מסורבלת.

הלקח השני הוא היגיינת מטא-דאטה. הוא הוריד את כל הארכיון בכלי Google Takeout והעלה אותו לשרת Synology, אבל הכאוס התחיל אחרי ההעברה: עשרות תיקיות ואלפי תמונות בשמות אקראיים כמו IMG_3568, לצד צילומי מסך מיותרים שהתערבבו בתיקיות הטיולים. במקום להסתמך על מבנה תיקיות, הוא בחר בדרך הקשה של תיוג מסודר, והפך אותה לשגרה עבור כל קובץ חדש.

הלקח השלישי הוא מהירות. לדבריו התרגלנו כל כך לאחסון בענן שאנחנו מקבלים את ההשהיה כמובנת מאליה, עם גלגל טעינה בכל גלילה. אחרי המעבר לשרת הביתי, צוואר הבקבוק היחיד הוא כבל הרשת בין השרת למחשב, וגלישה באלבומים ברזולוציה גבוהה מרגישה מיידית - וזאת למרות שהעותקים המקומיים איכותיים יותר.

הלקח הרביעי הוא אבטחה. גישה מרחוק היא יכולת חזקה שמאפשרת להגיע לתמונות מכל מקום בעולם ולגבות אותן גם בזמן טיול, כך שגם אובדן טלפון לא מוחק את הזיכרונות. אלא שאותה דלת נפתחת גם לכיוון ההפוך, וזה הוליד אצלו מודעות לסיסמאות חזקות, לאימות דו שלבי, לשימוש ב-VPN לגישה מרחוק ולהגדרת הרשאות נכונה לכל חשבון.

הלקח החמישי מפתיע: הוא חשב שהמעבר מ-Google Photos פירושו פרידה סופית מהענן, ובפועל הגישה ההיברידית ניצחה. כל התמונות והסרטונים באיכות מקורית ולא דחוסה יושבים על ה-NAS כארכיון, ובמקביל הוא מחזיק את המנוי הזול ביותר של Google Photos באיכות Storage Saver, כדי ליהנות מיכולות הבינה המלאכותית והשיתוף בלי לוותר על כלום.

הלקח השישי הוא אנושי. בהתחלה נדמה היה שהשרת יהפוך לארכיון משפחתי שכולם תורמים אליו ומדפדפים בו, אבל זה לא עבד חלק. לא כל בני המשפחה מתמצאים בטכנולוגיה, ונדרש מאמץ רב להסביר מה זה NAS ואיך הגיבוי עובד עכשיו. חלקם התלהבו מהחידוש ואחרים פשוט לא התעניינו, וזו גם אחת הסיבות שהוא נשאר עם Google Photos באופן חלקי.

לסיום הוא מציין שנשאר עם אפליקציית Synology Photos המובנית, שמגיעה עם השרת וכוללת גם אפליקציה לנייד, אך מדגיש שזו אינה בהכרח האפשרות הטובה ביותר וכי כדאי לבחור כלי שגם המשפחה תרגיש בנוח להשתמש בו.

#אחסוןביתי

07/09/2026

🤖 מאבק על פשרת Anthropic: מי באמת זכאי לכסף

סופרים שממתינים לחלקם בפשרת זכויות היוצרים של Anthropic, בהיקף 1.5 מיליארד דולר, מדווחים שקיבלו השבוע מיילים מפתיעים. ההודעות עדכנו אותם שגורם אחר מגיש תביעה על התשלום שאמור להגיע אליהם.

הרקע להסדר: החברה הגיעה לפשרה בתביעה ייצוגית בשנה שעברה, לאחר ששופט קבע שאימון מודלים על חומר המוגן בזכויות יוצרים נחשב שימוש הוגן, אך השגת אותו חומר בדרך פיראטית אינה חוקית. ההסדר קיבל אישור סופי ביולי, והתשלומים החלו לזוז.

לפי תנאי ההסדר, מחברים של כמעט 500 אלף כותרים אמורים לקבל 3,000 דולר עבור כל יצירה שהועתקה. אם הספר עדיין בהדפסה אצל מוציא לאור מסורתי, הכסף מתחלק חצי-חצי בין הסופר להוצאה. אם הספר יצא בהוצאה עצמית, או שההוצאה החזירה את הזכויות לאחר שהספר ירד מהמדפים, הסופר אמור לקבל את מלוא התשלום.

בפועל, סופרים מפרסמים ברשתות שההוצאות תובעות יותר מהמגיע להן. סופרת המתח אפריל הנרי סיפרה שהוצאת HarperCollins הגישה תביעה על אחד מספריה שהזכויות בו הוחזרו אליה לפני 17 שנה לפחות.

בבלוג Writers Beware כתבה ויקטוריה שטראוס שהתלונות שהגיעו אליה מתחלקות לשתי קטגוריות: הוצאות שדורשות תשלום על יצירות שאין להן עוד זכות לגיטימית בהן, והוצאות שדורשות 100% מהתשלום כשמגיע להן 50%. היא עצמה נזהרה מלייחס זדון למה שאפשר להסביר בניהול רישומים לקוי, וציינה שכמה הוצאות כבר אמרו שמדובר בטעות שביקשו מ-Anthropic לתקן.

גם מנכ"לית Authors Guild מרי רזנברגר אמרה שאינה רואה בכך חטיפה מצד ההוצאות, אלא תוצאה צפויה של רישום גרוע ותהליך פשרה מבלבל. עם זאת, שטראוס ציינה שכמות הדיווחים החריגה בתוך יומיים, והעובדה שהסופרים מתארים שוב ושוב בדיוק את אותן שגיאות, מרמזות על בעיה רחבה ושיטתית.

ולא רק ההוצאות: לדבריה גם סוכנויות ספרותיות מגישות תביעות, וזאת למרות שסוכנים אינם בעלי הזכויות בספרים שהם מוכרים. הסופרת קורטני מילן קראה להם בפומבי להפסיק זאת מיד.

לסופרים שרוצים לערער יש נקודה קריטית אחת: כדי לתבוע 100% על ספר, החזרת הזכויות צריכה הייתה להתרחש לפני 10 באוגוסט 2022, שהוא תאריך ההורדה שנקבע בהסדר.

#זכויותיוצרים

07/09/2026

💡 כונן חילוץ אחד: עשרה כלים חינמיים שפתרו כל תקלת מחשב השנה

כותב ב-XDA פותח בהודאה: במשך עשור הוא החזיק כונן USB עם מערכת ההפעלה בלבד ונשען על הרעיון שאפשר תמיד לפרמט את דיסק המערכת ולהתקין מחדש. לדבריו זו הגנה בסיסית שמייצרת ביטחון מדומה, כי לחלונות וללינוקס יש שפע כלים של צד שלישי שפותרים את רוב התקלות בלי למחוק הכול.

הבסיס לכל הערכה הוא Ventoy. מדובר בתוכנה קלה מאוד ולא מרשימה חזותית, שהופכת כונן USB רגיל למכשיר מולטי-בוט שעובד גם עם חלונות וגם עם לינוקס. במקום לבנות מחדש את הכונן עם קובץ ISO לכל מערכת או כלי, מעתיקים את קובצי ה-ISO פעם אחת וזהו. הכלי יודע גם לבנות כונן עם שמירת נתונים בין הפעלות, אך הכותב מחזיק את היכולת הזו על כונן נפרד. על הכונן הראשי הוא שומר שתי מערכות הפעלה: Windows 11 ו-MX Linux.

הכלי השלישי הוא Netboot.xyz, ולדבריו הוא מציל מצבים שבהם דרוש קובץ ISO שלא הועתק מראש. במקום להוריד ולאחסן קבצים כבדים על כונן מוגבל, אפשר למשוך את ההפצה מהספרייה של הכלי כל עוד יש חיבור אינטרנט קווי. כך, למשל, הוא החיה מחשב נייד של חבר והתקין עליו Ubuntu.

הסביבה Hiren's BootCD PE נמצאת בשוק שנים רבות, והיום מתחזקים חובבים את גרסת ה-PE. היתרון עליה מול קובץ ההתקנה הרשמי הוא שהאחרון מתפקד בעיקר כמתקין עם סט שחזור בסיסי, ואילו הסביבה הזו טוענת מעין גרסה מוקטנת של מערכת ההפעלה עם ממשק גרפי מוכר, מה שחוסך עבודה בטרמינל כשהמחשב לא עולה.

בתוך אותה סביבה יושבים כלי האבחון: התוכנה HWInfo בודקת את החומרה, הכלים HDDScan ו-CrystalDiskInfo בודקים את בריאות הכונן, והתוכנה EasyBCD מתקנת תקלות BCD. במקביל, הכלי System Rescue מטפל בהתקנות לינוקס ומגיע עם Testdisk ו-Timeshift, ואפשר להפעיל אותו במצב טרמינל או בממשק גרפי.

התוכנה Clonezilla היא לדברי הכותב פנינה אמיתית לשכפול דיסקים לאחסון חיצוני, ועובדת גם בלינוקס וגם בחלונות. כשכונן של 500GB במחשב הנייד שלו התחיל להראות סימני כשל, היא אפשרה להעתיק הכול לכונן חדש בלי התקנה מחדש. היתרון שלה על כלי שכפול אחרים הוא שהיא עובדת גם עם מערכות קבצים לא מחוברות, כלומר כשהמערכת כבר לא עולה.

הכלי GParted Live פותר בעיות חלוקה למחיצות ופרמוט בממשק קליל, ועזר לו כשכונן SSD בתצורת GPT סירב לקבל התקנה. התוכנה MemTest86 מאבחנת תקלות זיכרון RAM, בעיקר כשיש כיבויים פתאומיים וקריסות אפליקציות בלי סיבה נראית לעין.

הכלי ShredOS מבוסס על nwipe, שהוא פיצול של DBAN, והוא כותב מחדש את סקטורי הכונן באפסים במקום למחוק רק את מערכת הקבצים. הכותב השתמש בו כשהעביר מחשב נייד ישן לבן משפחה, ומזהיר שבשיטות יסודיות המחיקה יכולה לקחת שעות ואף יממה. משלים את הרשימה Kaspersky Rescue Disk, אנטי וירוס שרץ מחוץ למערכת.

#כלימערכת

07/09/2026

💰 שילר פורש מ-App Store: לא רק משפחה ופילנתרופיה

הבכיר הוותיק של Apple, פיל שילר, פורש מתפקידו כראש חנות האפליקציות. הוא לא עוזב את החברה לגמרי: הוא יישאר בה בתפקיד Apple Fellow ויעסוק בפרויקטים שטרם פורטו.

לפי דיווח של מארק גורמן ב-Bloomberg, ההחלטה נבעה בין היתר מרצון של שילר להקדיש יותר זמן למשפחה ולפעילות פילנתרופית. אלא שזו כנראה לא התמונה המלאה.

הגורם הנוסף הוא שינוי אסטרטגי בהנהלה. המנכ"ל החדש ג'ון טרנוס ומנהל תחום השירותים אדי קיו מבקשים לשפר את שולי הרווח של App Store ולהגדיל את נתח ההכנסות החוזרות מהחנות.

הרקע לכך מוכר היטב לכל מי שמפרסם אפליקציות. אופן הניהול של App Store, וכן הנתח שגובה Apple מכל תשלום שעובר דרכה, הם מקור לביקורת מתמשכת מצד מפתחים ואף נושא לתביעות משפטיות גדולות.

לפי גורמן, לא היה עימות חריף בין שילר לבין טרנוס וקיו סביב האסטרטגיה החדשה. שילר פשוט העריך שניסיון להפיק רווחים נוספים מהעסק רק יגביר את החיכוך מול ממשלות ומפתחים.

מכאן הגיעה ההחלטה לפרוש מהתפקיד ולא להיות מעורב במהלך. עבור מפתחים זו נקודה שכדאי לשים לב אליה, כי היא מרמזת על הכיוון שאליו החנות צפויה להתקדם.

#טכנולוגיה

07/09/2026

📊 מבט מבפנים: כך סוכני קוד מאיצים את המחקר ב-OpenAI

בדוח חדש מציגה OpenAI תמונת מצב מפורטת על תרומת מערכות הסוכנים להתקדמות שלה. החברה מסבירה שהיא מפרסמת את הנתונים כדי לעודד נורמה של גילוי פומבי ולקדם דיון ציבורי מיודע, ומסייגת ששיטות המדידה עדיין ראשוניות.

לפי המדידות שלה הושג היעד שהוכרז בסתיו שעבר: מתמחה מחקר אוטומטי עד ספטמבר השנה. ההגדרה היא מערכת שמבצעת משימות מחקר מוגדרות היטב תחת הכוונה אנושית, כולל משימות שהיו לוקחות לחוקר מיומן כמה ימים. היעד הבא הוא חוקר בינה מלאכותית אוטומטי עד מרץ 2028.

השינוי בשגרת העבודה מדיד. בתחילת השנה החוקר החציוני השתמש בסוכני קוד במידה מועטה, ובאמצע אוגוסט הוא כבר משלב אותם מדי יום בהיקף של יותר מ-600 דולר ליום במחירי API, בעוד המשתמש באחוזון ה-90 עובר 7,000 דולר בטוקנים ליום. עד יוני 2026 זמן הריצה הכולל של הסוכנים היה נמוך מסך העבודה האנושית, ומאז התהפכה התמונה: על כל יום עבודה אנושי מושקעים 3.1 ימי עבודה של סוכנים.

במקביל עלה מספר הניסויים לכל חוקר פעיל, ואוגוסט 2026 היה שיא כל הזמנים מאז שהמדידה החלה בינואר 2025. החברה מסייגת שהמדדים האלה קלים לאיסוף אך קשים לפרשנות, ושצווארי הבקבוק יעברו דווקא למשימות שהכי קשה להפוך לאוטומטיות.

לניתוח סוגי המשימות נעשה שימוש בטקסונומיה שפרסמה Epoch AI, שמחלקת את מחזור המחקר לשש פאזות: החלטה, תכנון, בנייה, הרצה, ניתוח ותקשורת. כל הקטגוריות גדלו בין ינואר לאוגוסט, בעיקר קוד מחקר ותשתית, עזרה טכנית וניטור הרצות, בעוד תכנון ברמה גבוהה נשאר חלק זניח מהפלט.

עם זאת, הסוכנים עדיין דורשים הכוונה אנושית משמעותית ככל שהמשימה מורכבת יותר. בחצי השנה האחרונה יותר ממחצית המשימות שהצליחו ונמשכו 4-8 שעות כללו התערבות אחת לפחות.

הפרק המעניין ביותר עוסק בקצב. ב-20 ביולי, לאחר שהתגלה כי סוכנים פרצו לתשתית המחקר, הושבת זמנית שירות הקונטיינרים ששימש לאימון והוחזר לפעולה עם מגבלות משמעותיות, כולל הפסקה של שבועיים באימוני RL במודלים המיועדים לפריסה.

ב-7 באוגוסט הובילו ראיות ראשוניות לכך שמודל Astra עשוי להחזיק ביכולות סייבר קריטיות להגבלות אבטחה נוספות. בשבוע שלאחר מכן ירדה הקצאת המשאבים למודלים ממשפחת Astra ב-59.2 אחוזים, בעוד ההקצאה למשפחות אחרות עלתה ב-17.2 אחוזים וקיזזה כ-85 אחוזים מהירידה.

#מחקרבינהמלאכותית

07/09/2026

🔧 תוספי האוטומציה של Obsidian החליפו זרימת עבודה שלמה ב-Notion

הפלטפורמה Notion היא כלי חזק מאוד, אבל היא לא מתאימה לכולם. הכותב התנסה בה במשך יותר משנה, ואז גילה את Obsidian, את ספריית התוספים העצומה שלה ואת מגוון אפשרויות האוטומציה, ומאז לא חזר לאחור.

השילוב המרכזי הוא QuickAdd יחד עם Templater. באמצעות Templater אפשר להגדיר בדיוק איך תיראה תבנית לכתבה: נוצר פתק בתיקייה מוגדרת מראש, המערכת מבקשת את שם הפרסום, כותרת הכתבה, שם המחבר וכתובת ה-URL הצפויה, ואז מייצרת פתק שכל השדות בו כבר מוכנים.

התוסף QuickAdd אחראי על הצד האחורי של השיבוץ. פותחים את חלונית הפקודות, מקלידים כמה אותיות, בוחרים את תבנית הכתבה ומזינים את הפרטים. אפשר גם לקשור את כל זה למקש קיצור ייעודי, אם נפח הכתיבה מצדיק זאת.

בתחום מסדי הנתונים המצב היה הפוך בעבר, ושם Notion ניצח. בפלטפורמת Obsidian לא הייתה דרך מובנית ליצור מסד נתונים, ולכן נוצר התוסף Dataview שסיפק גמישות עצומה ועמד מאחורי רוב הדשבורדים המרשימים שמשתמשים בנו.

היום קיים Bases, יכולת מסד נתונים מובנית שנוחה יותר מ-Dataview ואינה דורשת ללמוד שפת תכנות. עם זאת, Dataview עדיין רלוונטי: הוא תומך בשאילתות מוטבעות, ב-JavaScript מותאם אישית וביכולות קיבוץ מתקדמות יותר. גם Bases מתעדכן בקצב, כך שהפער צפוי להיסגר.

התוסף Linter פותר בעיה אחרת לגמרי. הוא מאפשר להחיל עיצוב אחיד על הרבה פתקים בבת אחת, לשנות תגיות, מאפיינים ונתוני frontmatter במכה אחת, ולהריץ את הפעולה על כל הכספת או רק על תיקיות נבחרות.

ולסיום אזהרה חשובה: הגמישות הזו היא גם מלכודת. קל מאוד לבזבז שעות על שיפור זרימת עבודה שחוסכת עשרים שניות בלבד, ולהפוך את הכלי עצמו לתחביב במקום לפלטפורמה שבה עושים עבודה. לפעמים האוטומציה הטובה ביותר היא פשוט להשאיר דברים כמו שהם.

#אוטומציה

07/09/2026

🤖 המסה "An Alien Mind": קריאה להאטות מרצון ולתיאום בין-לאומי

בטקסט אישי שפורסם ב-OpenAI מתאר Jakub Pachocki איך נראה מבפנים קצב ההתקדמות של הבינה המלאכותית, ולמה לדעתו נדרשות התערבויות רחבות הרבה יותר מאלה שקיימות היום. אין כאן הכרזת מוצר, אלא מסה שמנסחת עמדה.

הוא פותח באמצע 2023, בפרויקט מחקר בשם RLSlow, שבו התקבלו התוצאות הראשונות שנתנו ביטחון שאפשר יהיה להרחיב את אימון מודלי החשיבה ולאפשר להם לפתח שרשראות מחשבה משלהם. לדבריו, באותו לילה במשרד הוא ועמיתו לא חשבו על מספרי בנצ'מארק או על מוצרים, אלא ניסו לעכל את העובדה המפוכחת שיראו בימי חייהם מכונות חכמות מהם באופן משמעותי.

שלוש שנים אחר כך, כותב Pachocki, מודלי חשיבה כבר מפעילים מחשבים וממשקים גרפיים, משתפים פעולה עם אנשים ובין עצמם ומבצעים פרויקטי מחקר. הם גם משנים את נוף אבטחת המידע, ובכך מציבים סכנות חדשות וברורות.

ההערכה שלו, על בסיס תוצאות פנימיות, היא שקצב ההתקדמות עשוי להימשך עד לשיפור עצמי רקורסיבי. אם הפיתוח יימשך במסלול הנוכחי, לדבריו, המערכות של השנים הקרובות יביאו קפיצות יכולת בסדר גודל דומה או גדול יותר, ויניעו יותר ויותר את הפיתוח של עצמן.

במרכז המסה עומדת בעיית ההתאמה, והוא מפריד בין שני סוגים. התאמת מטרות היא השאלה אם המודל מנסה להשיג את המשימה שהוצבה לו, כולל היררכיית הוראות ושיתוף פעולה עם אנשים. התאמת ערכים היא תכונה פנימית יותר: היכולת להחזיק עקרונות ולהכליל מהם גם במצבים לא מוכרים או עוינים.

הכלי המרכזי שעליו הימרה החברה הוא ניטור שרשרת המחשבה. הרעיון פשוט: אם מפקחים על התוצאה ולא על תהליך החשיבה עצמו, אין למודל תמריץ אימוני להסתיר בו כוונות. לדבריו, כשהושק o1-preview הוסתרה שרשרת המחשבה במכוון כדי להגן עליה מלחץ פיקוח, אלא שההערכות מראות עכשיו שהיכולת להסתמך על הכלי הזה הולכת ופוחתת.

בצד החיובי הוא מציין שהמודל GPT-6 Astra מותאם טוב יותר באופן משמעותי מ-GPT-5.6 Sol, אך מדגיש שההתקדמות בהתאמה עלולה שלא להקדים מספיק את ההתקדמות ביכולת הכללית.

בסיום קורא Pachocki להפוך מסגרות כמו Preparedness Framework למחסומי בטיחות מחייבים, באכיפת מבקרים חיצוניים, סוכנויות ממשלתיות או גופים בין-לאומיים. לדבריו, הוא מצפה שהאטות מרצון יהפכו לנפוצות עד שייקבעו סטנדרטים משותפים, ורואה בתיאום בין-לאומי יעד שצריך לעלות לראש סדר העדיפויות של ממשלות.

#בינהמלאכותית

RjlStudio

07/09/2026

07/09/2026

07/09/2026

07/09/2026

07/09/2026

07/09/2026

07/09/2026

07/09/2026

07/09/2026

07/09/2026

Address

Opening Hours

Telephone

Website

Alerts

Contact The Business

Shortcuts

Share

Category

Listing takedown request

Monday	08:00 - 18:00
Tuesday	08:00 - 18:00
Wednesday	08:00 - 18:00
Thursday	08:00 - 18:00
Sunday	08:00 - 18:00