ייעוץ שיווקי ממוקד - אחד על אחד. אסטרטגיה מיתוג ופיתוח עסקי

29/09/2026

בשנה האחרונה נתקלתי בלא מעט לקוחות - מנהלות ומנהלים של מותגים וחברות - התוהים למה צריך לשלם כל כך הרבה על ייעוץ וליווי אסטרטגי, על ניהול שיווקי במיקור חוץ, על תהליכי מיתוג ומיצוב, על ניהול וניתוח מחקרים ואנליזות עסקיות, על תוכניות עסקיות או תוכניות שיווק ועבודה, או על ספקי משנה מקצועיים.
הרי "יש AI בשביל זה"...

אז כן, זה נכון.
מהפיכת הבינה המלאכותית, על מגוון הכלים והמודלים, הסוכנים והאלגוריתמים - אכן מקלה, מייעלת, ואף מוזילה עלויות וזמנים.

היא בהחלט יודעת להניב רעיונות, לבסס ולתעדף ולהמליץ על כיוונים; יכולה לאתר נתונים ולשפר קבלת החלטות; עם יכולת להכין סקרי שוק - להכין שאלונים ומתודולוגיות ואף לנהל קבוצות מיקוד וירטואליות; מסוגלת להכין תוכניות באקסל ובמצגות - על בסיס ניתוח נתונים קר ומקיף; יודעת לכתוב ולנסח; עם סקיל של עריכה והפקה; עם כלים לעיצוב ולהפצה פרסומית; היא יודעת לאסוף נתונים, לרכז ולגבש תובנות...
לעשות דברים בשניות עד שעות, שלקחו פעם שבועות עד חודשים. ובכמה עשרות עד מאות דולרים בודדים (שלא לומר חינם).

אבל היא לא בהכרח נותנת מענה מלא ומספק לצרכי הביצוע האיכותיים ולשורות תחתונות הנדרשות לעסק וחברה המבקשים לשמר סטנדרט משמעותי, להציג בידול ויצירתיות אמיתיים, ולהקפיד על רגולציות ועמידה באילוצים קריטיים.
זאת, מפני שבחלק גדול מהתהליכים - לפני, בשלבי האפיון והתכנון; תוך כדי, בשלבי הביצוע הניהול והבקרה; ולאחר סיום ביצוע והטמעה, בשלבי מדידה והסקת מסקנות - עדיין נדרשת וחיונית יד מקצועית, אמונה ומנוסה, מכוונת. כזו שתגדיר נכון את הברית, הפרומפט, השאלות, המטרות, היעדים והמדדים. כזו שתקפיד על גבולות הגזרה, תוודא, תבדוק, תאשר.

הבינה היא בסופו של יום מכונה. נטולת רגש, ללא הבנה פסיכולוגית אנושית אמיתית, ללא בקרה עצמית איכותית, מאוד גנרית ואחידה, נוטה מאוד לרצייה ולהתאמה למבקש.ת, ולא מעט פעמים עדיין הוזה ואף חורגת מהמוגדר לה.

בשנתיים האחרונות עברו המקצועות היצירתיים - אסטרטגיה, שיווק ופרסום, מיתוג ומיצוב, כתיבה והפקה - טלטלה שלא הייתה כמותה מאז המעבר לדיגיטל.
כלי בינה מלאכותית שמייצרים תמונות, וידאו, מוזיקה וטקסט הפכו זמינים לכל אחד, לרוב בחינם או בעלות חודשית נמוכה, ומעסיקים ולקוחות רבים החלו לשאול את עצמם למה לשלם למעצב או לצלם כשאפשר לקבל תוצר סביר בלחיצת כפתור?...

אבל התוצאה בשטח היא שוק מפוצל:
מצד אחד ירידה בביקוש לעבודות פשוטות וגנריות ועליה ב"ביצוע עצמי" או פנים ארגוני,
ומצד שני עלייה בביקוש לאנשי מקצוע שיודעים לעשות מה שהמכונה לא יודעת.

ומה המכונה לא יודעת?
- היא לא יודעת להבין לקוח באמת.
- היא לא יודעת לבנות שפה חזותית עקבית למותג לאורך שנים ובצורה ייחודית.
- היא לא יודעת לצלם אירוע חי, לנהל הפקה בפועל (לא ניהול משימות פרוייקט), לקבל החלטה יצירתית תחת לחץ של תקציב וזמן.
- היא לא יודעת לקחת אחריות על התוצאה ולרוב לא יודעת לבקר עצמה.
- היא עדיין לא יודעת לנהל אנשי צוות, להצליב מחלקות ארגוניות, לנהל ריבוי אילוצים שאינם מכומתים, לתת מענה על תהליכי החלטות מורכבים קריטיים (אלא בעיקר להמליץ).
- היא לא יודעת להיות אמינה ועם סטנדרט אחיד עקבי.

ובדיוק במקומות האלה, באה לידי ביטוי חשיבות היועץ, המלווה, המנהל, איש המקצוע.

כי אפשר לתת לבינה מלאכותית להכין שאלון לקוח סמוי וגם לנתח את הממצאים- אבל בסופו של דבר היא לא יודעת לתעדף נכון את השאלות ואת הסדר שלהן או את התשובות המוצעות, ובוודאי לא יכולה לצאת לשטח לסקירה או לראיין לקוחות, ולא תצליח לתת תובנות אנושיות ופסיכולוגיות-צרכניות (למרות כל ההיט מפס, מצלמות ראיית מכונה, מחשבוני מלאי...).

כי אפשר לתת לבינה נגישות לכל ה-BI - אבל היא לא תדע לחשוב מעבר לנתונים, עם אינטואיציות של ניסיון והקשרים אנושיים (של עיתוי, סיבתיות, תרבות והתנהגות היברידית אונלייף - אלא רק סטטיסטית).

כי אפשר לתת לבינה לנתח את השיווק, להכין מסרים ומודעות - אבל חיוני שתהיה יד מכוונת לבדוק מה נכתב, איך זה נראה, עד כמה שומר על המותג ועל כללי השיח מול קהל היעד.

הבינה טובה בכמות. במספרים. בתבניות. בפרדיגמות.
אבל הרבה פחות טובה באיכויות עמוקות. ברגשות. בהעדר תבניות.

לכן, דווקא ההיצע של אנשים שמשלבים חשיבה אסטרטגית עם יכולת ביצוע - התכווץ.
ומכאן חשיבותם.
באינטגרציה. באחריות. בהובלת הביצוע.

אדם נדרש עדיין (וגם בעתיד הנראה לעין) להחלטה לגבי מה, מתי ואיך. ובעיקר מה הכי נכון (לאור ממצאים והמלצות).
הפער הוא פחות ביכולת הפוטנציאלית (AI אכן יכול, לכאורה, לעשות כבר כמעט הכל) - אלא יותר בהקשר, באמפתיה, בהיברידיות של החיים הפיזיים האמיתיים.
החשיבות היא בשיקול הדעת. בניסיון ממשי ואמיתי (לא לימוד מכונה).

המקצועות היצירתיים לא נעלמים, הם מתמקצעים.
הביקוש פשוט עובר מכמות לאיכות, ומביצוע לחשיבה.

והסיפור הוא למצוא יועץ וספק שיודע לעבוד עם AI ולהוציא ממנו את המקסימום כשצריך ואפשר. להפעיל אותו טוב יותר, לשלב אותו נכון יותר.
כי זו אינה תחרות. זו סינרגיה.

25/08/2026

מספר הצעות חוק הסעירו את העולם העסקי-שיווקי החודש:
1. הצעת חוק לחובת הקלטת שיחות טלמרקטינג יוצאות, למניעת נוכלות והונאות.
2. הצעת חוק למניעת תביעות ייצוגיות לעסקים קטנים ובינוניים, וללא פנייה מקדימה למתן הזדמנות תיקון.

ההצעה הראשונה יצרה סערה, מפני שלא היה ברור לבעלי עסקים הקוראים את הפרסומים בתקשורת וברשתות החברתיות (למה לא לטרוח ולהעמיק ולהבין באמת??) מי נכלל בחוק, וחשבו שעכשיו נדרשים להחזיק מערכות הקלטה ותמלול ולהיות חשופים לתביעות.
אלא שבהצעת החוק הוגדרו (הוגבלו או גודרו) במפורש הקטגוריות וסוגי העסקים המחויבים - והם לא כוללים מכירה פיזית או מכירה אונליין ללקוח/ליד שמשאיר פניה או יוזם רכישה (אז לא קמעונאות ומסחר), וגם לא חזרה טלפונית ללקוחות קיימים או מורשי דיוור ופנייה (שזה אומר, גם לא פניה למאגר לקוחות רשום מאושר או מטעם מועדון לקוחות)... אלא רק חברות טלמרקטינג, עסקים עם מוקדי שיחות יוצאות (כמו אשראי, ביטוח, השקעות, שירותים, הלוואות, תקשורת, פנגו, משכנתאות, רכב, וכדומה), ונותני שירותי ייעוץ או תמיכה הפונים אקטיבית ללקוחות פוטנציאליים (מה שנקרא פנייה קרה או DBM/ABM).
דהיינו, ככל הנראה, סטטיסטית, לא אתם.

ההצעה השניה שעשתה סערה, מתייחסת לאנומליה שנוצרה תחת חוק תביעות ייצוגיות - שהפך להיות מנוע הכנסה לעורכי דין שרלטנים, לכל מיני מחפשי עשיית עושר דווקא כן במשפט...
תובעים פיקטיביים ייצוגיים, תביעות לשם תביעות (לקוחות ייעודיים וקניה מזדמנת שנועדה רק לייצר עילה), פניה למסלול תביעה לללא כל פנייה והתראה מקדימים, משיכת תביעות לאחר פיצוי פשרה ותגמול, והגדרת היקפי נפגעים ופגיעה פשוט מוגזמים - שלא רק שזה הזוי ולא ראוי, אלא שזה הורס ומקריס עסקים נורמטיביים, בשל ניואנסים ביורוקרטיים ולא באמת לטובת הציבור ולמען צרכנות טובה יותר.
התיקון לחוק נועד להגביל את מי שניתן לתבוע (רק עסקים עם מעל ל-5 עובדים ו/או 9 מיליון ₪ מחזור), כמה ניתן לתבוע, ושחובה לאפשר תיקון לפני תביעה.
זה לא אומר שניתן לרמות, לעגל פינות, לעשות מניפולציות על דרישות חוק ותקנות, או לפגוע בקהלים מסוימים (מתוך רשלנות מכוונת או העדר אכפתיות) - אבל פחות סביר מעתה שתיתבעו על כל שטות, עיכוב, אי עמידה במשהו מנהלתי פרוצדורלי, אי הבנה או ט.ל.ח.

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001553132

23/08/2026

מדברים הרבה על #בידול (differenciation)
או על #מיצוב (positioning) -
כשפעמים רבות לא באמת יודעים על מה מדברים...

***

קודם כל, בידול אינו בהכרח טוב יותר, אלא פשוט שונה יותר - בר הבחנה, משהו שניתן לזהות ולהצביע עליו.
וכמובן, משהו שמשנה לקהל היעד הרלוונטי, ומשהו חיובי (מלהיב, מרגש, משתלם, כדאי, מייצר העדפה).

במילים אחרות, בידול אינו להיות אותו דבר רק טוב יותר, או זול יותר, או מהיר יותר - אלא פשוט להיות שונה מזכיר ובולט יותר.
משהו ש"עושה לכם את זה" ויגרום לכם להעדיף.

אגב, מיצוב יכול להיות מבדל - אבל רק כל עוד המיצוב יוצא דופן, מובחן וייחודי לכם.
הצעת ערך, או ערכים בכלל, יכולה להיות גורם מבדל או ממצב - אבל רק אם זה באמת ערך בעל ערך... עבור לקוחותיכם.

תחשבו על הבנק שלכם, כרטיס האשראי שלכם, חברת תעופה, קופת חולים, חברת ביטוח, סופרמרקט, חלב, נעל ריצה, או חברת סלולר ואינטרנט...
האם הם מבודלים מהמתחרים? האם מציעים שונות אמיתית? הצעת ערך (value proposition) נחשבת?
או שאולי אתם משתמשים בהם וצורכים מהם ללא משמעות עמוקה של הבחנה ובחירה מובהקת, אלא רק מתוך הרגל ובצריכה מקבילה גם מהמתחרים?...

ומיצוב אינו בידול (משהו כאמור מובחן ומובהק), אלא יכול להיות רק נתפש ושיווקי-מיתוגי.
מיצוב הוא דעה, תחושה, הרגשה, ציפייה, מחשבה, הערכה, פרשנות...
אפשר לאהוב משהו או לשנוא משהו בגלל תפישת המקום שלו בסט החלטות, בסדרת מחשבות ורגשות - וכל שעה תהיה מיצובית (לטוב ולרע).

אגב, זה נובע בוודאי מעולמות מבדלים שונים, כמו מחיר, איכות, קהל, תקשורת - וזה אפילו יכול להיות מבדל - אבל זה לא בידול בפני עצמו, כי כאמור, מיצוב יכול להשתנות ואנחנו בהכרח ייחודי ובלעדי.

ושוב, לדוגמה - מה אתם חושבים על הבנק שלכם? הסופר שלכם? חברת נדל"ן x להבדיל מ-y?
מה דעתכם על תכונה מסוימת שמציג? על הבטחת מותג מסוימת שמבטיח? על סטטוס או תחושה שממלא?
אלו הן מחשבות מיצוב.
זה אומר כיצד המותג, המוצר, השירות, היישות - נתפשים אצלכם בראש, ובאיזה מיקום הייתם ממקמים כל היגד מסוים ביחס למותג הרלוונטי.

אגב, ברוב המקרים (והדוגמאות), יגידו לכם שההבדל והמיצוב יושבים על גרפים של ציר איכות/יוקרה (יותר או פחות) וציר מחיר/שווי (גבוה או נמוך)...
אז זהו... שזה ממש לא מתחיל ונגמר שם.
זו ראיה שטחיה ופשטנית של עולם מאוד מגוון.

***

עכשיו כשהבנו מה ההבדל בין בידול למיצוב, ואת המיצוב השכיח של המונחים בידול ומיצוב (הבנתם מה עשיתי כאן??!?...) - בואו ננסה להגדיר הזדמנויות או דרכי בידול ומיצוב שכיחים.

1. שירות - חוויית WOW ייחודית לענף.
זה ממצב ומבדל - ובתנאי שזה באמת יוצא דופן ולא שכיח.
שעות או ערוצי שירות כמעט ללא הגבלה, ראיה אמיתית של הלקוח כצודק, תגובה מהירה, הכרה בבעיות, שירות או תמיכה ותיקון ללא תשלום, ועוד.
אם אתם פועלים שונה מאוד מהמקובל - זה יכול לבדל אתכם ולמצב אתכם בהתאם, ולייצר העדפה.

2. ערכיות מוספת - ESG (אחריות תאגידית).
מעורבות חברתית היא לגמרי ערך מבדל וממצב, ובתנאי שהיא נעשתה בצורה אותנטית ועקבית.
להיות כשרים או דווקא פתוחים בשבת, להיות טבעוניים, לפעול למען להט"ב או למען משרתים, להיות מעורבים פוליטית, לתמוך בעובדים או בספקים קטנים, לתרום, ועוד - לגמרי יכולים לייצר בידול מובחן בולט וזכיר, וגם מיצוב מותאם.
בן אנד ג'ריז זו דוגמה מפורסמת, וגם מותגי הבגדים טימברלנד, נורת' פייס ופטגוניה.

3. סטוריטלינג - מימד וסיפור - חזוניים והשראתיים, קלים להזדהות רגשית.
כן כן, אפילו הסיפור יכול לבדל ולמצב (ובתנאי שהוא אמיתי או מלהיב ומרגש.
סיפור מקור, או שיח סביב מוצא, אתגר, דרך, חדשנות, או חיבור לקהל ולקהילה באופן שאינו טכני ומסחרי - יכולים להניב בידול ומיצוב בעלי ערך מעודד העדפה, הערכה, מוכנות לשלם פרמיה, או מחולל נאמנות.

4. עובדים/מומחיות/הכשרה/ניסיון - מיתוג מעסיק/מקצועי יוצא דופן ומוכח.
כן, גם המי, המה, האיך - יכולים לתרום למענה לשאלה למה.
כי מיקוד והשקעה בלמידה ומיומנות, בוודאי אם משפיעה על שירות ואיכות - יכולה לספק בידול משמעותי וגם מיצוב מהותי.
גם תפישה של השקעה בעובדים, או יחס מעסיק ייחודי, או גיוס טאלנטים (כמו יו"ר בורד, מנכ"ל, סמנכ"לים) - הם בעלי ערך מבדל וממצב, לא פחות מסיפור מותג, חוויית קניה וצריכה-שימוש או אחריות חברתית.

5. לקוחות/המלצות/היקפי פעילות/נישות -
רק אם יש לזה ערך מוסף ייחודי ומובהק, יוצא דופן בסדרי גודל וכמובן ביסוס שמשרת את ההצהרה.
סושיאל פרוף והמלצות משפיענים, מומחיות מאוד ממוקדת, הצלחה, נתחי שוק, מצב המניה, מהלכי פיתוח עסקי מרעישים - הם כולם משפיעי ומנועי בידול ומיצוב.
לבדם, אינם מספיקים, והם קשים לתחזוקה ולשימור (כמו שקשה לתחזק כוכב מישלן או לשמר לקוח), אבל בשווקים תחרותיים שלפעמים מנצחים בהם ב"נקודות", אלו יכולים להיות אותן נקודות מנצחות.

6. מוצרים/שירותים/מענה/מגוון - עם סממני איכות, עומק, רוחב, עמידות ויעילות - ורק אם לא מדובר במאפיין נפוץ ושכיח בענף או קטגוריה המדוברים.
אלו, למרות ההפתעה, נחשבים להיבטי הבידול ומיצוב הפחות חזקים, ולו בשל היותם הכי קלים למצוא בעולם תחרותי בר השוואה, מה שהופך אותם ל... פחות מבשלים או ממצבים.
וולמארט או שופרסל שלנו, זו דוגמה טובה.
נקודה נוספת, היא שפעמים רבות האלמנט המבדל או הממצב הוא טכני, מתמחה, מאוד נישתי, קשה להעברה ולהמחשה ללא התנסות בפועל - מה שמחליש אותו כמסר שיווקי השוואתי משכנע.

7. שיטה/טכנולוגיה/מתודה/חדשנות.
גם בסעיף זה - רק אם זה לא מאפיין נפוץ ושכיח, ורק אם זה משהו שקל להסביר ולהמחיש, ולראות ולהשוות.
לפעמים, זה אלמנט הבידול והמיצוב הטוב ביותר, כי הוא מובחן ומזוהה, קשה להעתקה וליישור קו, ייחודי מאוד ובלעדי, בעל ערך מובהק של העדפה (יעילות, מחיר, תועלת, התאמה).
הוא גם חלק משיח של הסיפור, על מיתוג המעסיק, על המלצת לקוחות, הערכת משקיעים ומתווכים (אינטגרטורים ומטמיעים).
זה עבד לספוטיפיי, למובילאיי, לגוגל וגם ל-Open AI ולאובר ולוולט.

8. ההנהלה/הבעלים - רק אם יש לזה ערך מוסף ייחודי ומובהק.
הנהלה בעלת שם, מנכ"ל עם רקורד, התנהלות בורד מאוד ייחודית (נועזת או רגישה) - יכולים להפוך למשהו מבדל וממצב.
זה עבד באינטל וגם באפל ובטח בטסלה.
ברור שזה משתלב היטב עם נקודות 2, 4, 5, ועוד.

9. מיקום/זמינות/מולטיצ'אנלינג/זמנים - רק אם זה ערך מוסף ייחודי.
לוקיישן איזה אבריטינג, כך אומרים. זמינות ומיקום הם חלק מתהליך השיווק, היברידיות נוחה היא יתרון.
לכן, בהחלט יכולים להיות גורם מבדל וממצב.
פתוחים בשבת? זמינים אונליין? פתוחים עד 22 בלילה? מגיעים עם משלוח לכל מקום שהלקוח מבקש? נמצאים גם או רק בפריפריה? ייתכן שזה יבדל וימצב אתכם.
את אמזון זה בידל ומיצב וגם את מקדונלד'ס.
זה לחלוטין יכול גם להשתלב עם סעיף 1 או 2.

10. מחיר - יקר במיוחד, משתלם במיוחד, זול במיוחד.
הסעיף האולטימטיבי... אבל לא סתם אחרון.
תמחור והמחרה זה עניין מאוד מבדל וממצב, אבל חייב להיות מאוד זהיר מסחרית ועסקית.
רמי לוי עשה מזה הון, גם להבדיל ולהיפך גוצ'י.

***

עוד נקודה לסיום, שהיא לגמרי חיצונית אבל בהחלט מבדלת וממצבת: המיתוג.
השם, הלוגו, השפה, הויזואל/אימג', הפונט, הסלוגן -
כולם אלמנטים ברי בידול מובחן ומיצוב.
לא סתם ניתן לרשום אלמנטים כסימן מסחרי, בדיוק כמו רישום פטנט כקניין רעיוני.
אבל! וזה אבל חשוב - לא ניתן לייצר בידול ומיצוב אמיתיים רק באמצעות אלמנטים גרפיים ותוכן, כי זה לא מחזיק מים! בסוף אריזה ריקה היא רק אריזה ריקה.

***

אז זה היה שיעור קטן בבידול ובמיצוב.

ומקווה שזה בידל אותי בפיד שלכם כפוסט יישומי שנכתב ללא מגע ai, ומיצב אותי כמי שיודע על מה הוא מדבר ומתוך ידע וניסיון... :-)

18/08/2026

נשאלתי כמה לידים צריך כדי לסגור מכירה עם לקוח? 3? 30? 130?

וזו שאלה מצוינת ומעניינת, כי היא חיונית לכל תהליך מכירה.
הרי יש לנו יעדים, וצריך להבין מה הם יחסי ההמרה לסגירה, על מנת לדעת כמה לידים צריכים להשיג.

אבל זה קריטי גם לשיווק.
שהרי פרסום וקידום מניבים לידים - הנגזרים ממשפך שיווקי הכולל חשיפה וצפייה; התעניינות, כניסה לסט הנשקלים והקלקה; והשארת פניה.
אלו 3 שלבים שונים, שבסופם מתקבלים לידים שיווקיים (MQL) - כשרק הרלוונטיים והבשלים מביניהם, הופכים לליד מתאים לתהליך מכירה (SQL), הכולל בעצמו 2-4 שלבים שונים, כמו מענה לפניה ובירור צרכים וציפיות ראשוני; מתן הסבר והצגת USP; שכנוע ומו"מ ליצירת תעדוף; ופולואפ עד קבלת החלטה.

אם כך,
בתהליך שיקלול conversion rate, דבר מוביל לדבר:
השיווק והפרסום (ישיר ועקיף, אורגני וממומן, אונליין ובערוצים אחרים, תדמיתי ומכירתי) >> ממיר לחשיפה מייצרת מודעות, סקרנות ועניין >> שממירה להקלקה ולקריאה והעמקה >> שממירה להתעניינות אקטיבית (פנייה, קביעת פגישה או תיאום שיחה, הורדת דמו או אפליקציה, הכנסה לסל, וכו') >> שממירה למכירה והזמנה...

וצריך להתכנס למספרים:
1. כמה מכירות צריך כדי לעמוד ביעדים - הן כמותית והן כספית?
אלו הם יעדי המכירות.
2. כמה לידים (טפסי פניה, מיילים, טלפונים) צריכים, כדי לייצר לקוח חדש משלם, בסיום מסע השיווק והלקוח, ולעמוד ביעדי המכירות - מבחינת ממוצע המרה לסגירה?
אלו הם יעדי ההמרות.
3. מה הם יחסי ההמרה של המודעה - כמה קליקים וכניסות צריך כדי לייצר ליד שהשאיר פרטים מלאים, ולייצר מספיק לידים כדי לעמוד ביעדי הסגירות?
אלו הם יעדי הקלקות על מודעה וכניסה לדף נחיתה, דף טופס, או כניסות לאתר (CTR).
4. וכמה פרסום (כיסוי, הגעה ותדירות) צריך, ובאילו ערוצים וכלים, ובכמה כסף - כדי לייצר מספיק קליקים אפקטיביים?
אלו הם יעדי הצפייה, החשיפה והמעורבות של הפרסום והתוכן, שיעזרו לנו לתכנן את הקמפיין.

עכשיו, השאלה שנשאלתי, שמאוד שכיחה - מתייחסת לשלב 2 במסע הקידום המכירתי והפרסום הביצועי.
וכאמור זו שאלה מהותית, המשליכה על 2 רמות נוספות מעליה בתוך המשפך.

אבל כדי לשאול ולענות על שאלה כמותית נכונה, עלינו לברר את הדברים בהקשר רלוונטי.
זו פשוט לא שאלה גנרית סטטיסטית שקשורה רק למוכר... או רק לתחום העיסוק...
אלא לפני הכל: מי הם הקונים ומה בדיוק מוכרים.

הרי מכירת ייעוץ אינו כמו מכירת סדנה.
מכירת אונליין אינה כמו מכירה בפגישה.
מכירת צימר בארץ אינה מכירת טיול מאורגן לחו"ל.
פניה נכנסת אינה דומה לפניה יוצאת.
מכירה באולם תצוגה אינה זהה למכירה ממדף בסופר.
מכירת מזון אינה כמו מכירה בחנות אופנה או ריהוט.
מכירת אימפולס אינה כמו מכירה מעורבת.
ועוד ועוד הבחנות והבדלים.
בקיצור, למרות הקלישאה המפורסמת -
לא כל מכירה היא מכירה... לא כל לקוח הוא לקוח... ולא כל lead זהה לכל lead...

הנה הבחנות לדוגמה:
1. איכות הליד (SQL) -
מאיזה ערוץ הגיע (מייל, ווטסאפ או טלפון ישירים, אינם כמו טופס מייל מהאתר, שאינו כמו טופס פייסבוק)?
האם קר (פאסיבי, יוצא) או חם (אקטיבי, נכנס)?
האם ליד מקהל פניה כללית או ליד מסונן וממוקד?
2. סוג וזהות הליד -
ליד פרטי (b2c) או ליד עסקי/מוסדי (b2b)?
האם עסק קטן או ארגון גדול?
האם תקציב גדול או תקציב קטן?
האם לקוח מזדמן חדש או לקוח חוזר?
האם מטעם מאתר ("מחפש", shopper), מזמין ("מחליט", buyer), משלם (payer), או משתמש (צרכן, user)?
3. רמת מעורבות המכירה -
יקרה, מורכבת, זולה, או קלה?
האם לצורך ידוע ושכיח או לבעיה נשתית?
פתרון בלעדי/חיוני לכאב/לצורך או מענה נוסף nice to have בשוק תחרותי?
האם פניה מקצועית וטכנית או פופולרית וחווייתית?
4. מי מוכר -
האם מדובר במותג מוכר מבודל וממוצב, או לא מוכר, לא מבודל ולא ממוצב?
האם המוכר מנוסה ובעל ידע, או ג'וניור מתחיל?
האם מדובר במכירה של איש מכירות, או במכירה של מומחה (איש מקצוע שאינו איש מכירות - למשל מהנדס, רוקח, מעצב, מרצה, מנהל רכש או תפעול, מנהלת מוצר או פיתוח, מנהלת מותג, מנהל תחום, מנהלת מרקום)?
5. משמעות התזמון והעיתוי -
דחוף או לא דחוף?
מענה תכוף וחוזר או חד פעמי?
בתקופת שיא ביקוש או בתקופה רגועה?

ויש עוד פרמטרים - שמשפיעים על אחוזי המרה וסגירה, והיו הופכים את השאלה הכללית שנאלתי לכזו שבאמת ניתן לענותָ עליה...

שורה תחתונה:
עזבו סטטיסטיקות (כמו 20-30% המרות) - והתמקדו במה שנכון לכם וללקוחותיכם, תוך שקלול יעדי המכירות ושלל הפילוחים הרלוונטיים לתהליך ולמותג.

זה קריטי לבחון את זה, כדי לייצר מספרים ברורים, לתאם ציפיות ביצועיות ותקציביות ולדייק בקרות (כולל למשל תוכניות יעדים ותמריצים) - אבל לא נכון להתנהל רק לפי יחסי המרה קבועים ונוקשים, כאילו מדובר בכלל אצבע מנחה.

***

אז כמה לידים צריך - כדי לסגור מכירה עם לקוח?
האם 3? 5? 10? 15? 30? 100?
לא יודע. אתם תגידו.

#מכירות #לידים #המרות #שיווק #יעדים #מדדים

18/08/2026

אז מי זה ערן רותם?
סליחה... אז מי אני?

***

יש כאן רבים שמכירים אותי כבר שנים (אפילו 15 ו-25 שנה), לקוחות או ספקים עוד מ-2005, 2010, 2016, 2020...
אבל גם רבים חדשים - אפילו שטרם נפגשנו בחיים האמיתיים.

חלקכם שמעתם וקראתם עליי או קיבלתם המלצות שכדאי לעקוב או לשוחח ולהפגש איתי, אולי אפילו ראיתם וקראתם אותי - כשחלקכם אפילו עוקבים אחרי משום מה (🤭)...

אבל האם אתם באמת מכירים אותי?
ומה אני עושה, ואיך פועל, חושב, מייעץ?

***

ביקשתי מ-AI לעשות משהו קצת שונה:
לחפש עליי במקורות הזמינים ברשת (כמו מאמרים, סרטונים, ראיונות בעיתונות כלכלית ובטלויזיה, ציטוטים בויקיפדיה, קהילות שאני מוביל), ולשלב את מה שמופיע שם עם ההיכרות המצטברת בינינו (GPT, ג'ימניי, קו פיילוט, קלוד) - ולנסח בכמה פסקאות מי אני מקצועית, איך אני חושב ומה אני מביא לשולחן.

הנה התוצאה.
אם אתם מכירים וחושבים אחרת - עדכנו אותי 😉

***

אני אסטרטג עסקי, יועץ ו-FCMO (סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי במיקור חוץ) - להנהלת חברות ועסקים המחפשים צמיחה עסקית.
אני בן 51 עם קרוב ל-30 שנות ניסיון - שמתמחה בקמעונאות, מסחר וצרכנות.

הרבה מנהלים בקמעונאות, ביבוא ובתעשייה מוצאים את עצמם מול אותה תופעה:
יש אסטרטגיה קיימת, יש תשתיות ארגוניות ושיווקיות, יש קידום ויש צוות מכירות ותפעול – אבל השורה התחתונה עדיין לא זזה בקצב המצופה.

הסיבה שכיחה.
הבעיה לעולם אינה בשיווק לבד או במכירות לבד ולא רק בתהליכים חוץ ארגוניים או דווקא פנים ארגוניים.
הבעיה היא תמיד במנגנון שמחבר ביניהם ובשילוב פערים ומענים.
פעמים רבות האסטרטגיה חייבת עדכון, המודל העסקי צריך עיבוי וגיבוי, המיתוג חייב רענון, הניהול צריך חיזוק ובקרות, הפעילות צריכה שינוי.

***

כיועץ, אני לא מאמין שתרומתי מצומצמת למענה על השאלה שנשאלת - ואני מחפש תמיד את השאלה האמיתית, האתגר שמאחורי האתגר.
לקוחות רבים מחפשים מענה לאתגר ידוע ומוכר להם ולצוותי ההנהלה (מה שיודעים שהם יודעים או יודעים שאינם יודעים) - אך חשוב בעיניי יותר לאתר ולתת פורטה באמצעות מענה על מה שפחות ידוע ומוכר להם (מה שאפילו לא יודעים שלא יודעים)...

בעיניי, חיוני שתבינו מה באמת קורה או לא קורה (ואיך ולמה), שנגבש יחד מהלך ומענה רלוונטיים ומתאימים (גם ל-DNA הארגוני ולתקציב), נדע לאתגר אותם (ולקבוע מדדי הצלחה ואי הצלחה), נערך לנגזרות ולמשמעויות ישום (פנים ארגוניות ובשטח), ואז להפוך את הרעיון הביצועי למציאות, בטווחי זמן אפקטיביים.

אני מחבר בין דיסציפלינות שבדרך כלל מטופלות בנפרד (גם בהנהלה וגם בתהליכי ייעוץ) - אסטרטגיה עסקית, שיווקית, מסחרית ומכירתית, מיתוגית, ושירותית צרכנית - לכדי תמונה אחת שמייצרת שינוי מניב.
אני מביא לשולחן חשיבה אנליטית יישומית (לא אקדמית פלצנית); יכולת סינתזה בין עולמות (ענפים, קטגוריות, ערוצים, קהלים); זיהוי הזדמנויות בחיבורים יצירתיים לא צפויים; רגישות, דיוק, ביסוס וירידה לפרטים (ריטייל איז דיטייל) שמשנים את כל התמונה; אוריינטציה ביצועית יישומית חזקה (רעיון חייב להפוך למהלך ריאלי); וספקנות בריאה שמסננת רעש, סיפורים ודיוק מדומה, לצד המון ניסיון.

הגישה שלי משלבת:
Diagnosis → Development → Challenge → Ex*****on.
אני מאבחן, מאפיין, מתכנן ומנהל את כלל הנדבכים האסטרטגיים - ועונה על שאלות של מה, מי, למה, איך, מתי, היכן וכמה.

מה זה אומר ומה אני עושה בפועל?

* מחקר ואנליזה - ואבחון מנגנוני עומק:
ממחקר שוק וסקר מעמד מותג, דרך לקוח וגולש סמוי, NPS ובדיקת חוויית שירות, ועד התעמקות בדוחות מסחריים במדדים ובביצועים.
פירוק הבעיה והאתגר לצרכים ופערים, להזדמנויות ומהלכים, להתנהגויות ומתודות, לכלים ותשתיות, מניעים ותמריצים on-life (מעבר לממצאים הבסיסים שרואים שרואים בדוחות BI או סקרים, ולחלוקה השטחית של ערוצים, קהלים, מוצרים וסניפים).

* אפיון ותכנון - אסטרטגיה שיווקית ומסחרית:
הגדרת מיצוב, CEP, אסטרטגיות גיוס ושימור, והצעת ערך - שמיועדים לשנות התנהגות קנייה בפועל, שיפור ביצועים ומיצוי פעילות עסקית.
תוכניות עסקיות ושיווקיות; גיבוש קמפיינים ומבצעים; תמחור והמחרה; מהלכי קידום, חשיפה ונאמנות; דיוק מיצובי של שפה, תוכן וקריאייטיב; תכנון יעדים תוכניות תמריצי מכירה; אפיון מערכי ניהול לקוחות; ועוד.

* טיוב יישומי - פיתוח עסקי ורב-ערוציות:
זיהוי מנועי ומנופי צמיחה זמינים ופוטנציאליים; חיבור בין נכסים; אופטימיזציה של ערוצי הפצה וממשקי לקוח ותחנות מסע מותג; בחינת המצוי מול רצוי ופוטנציאלי מול חיוני ואפשרי וכדאי; ובניית מודלים של Win-Win לא-סימטריים, יצירתיים, יישומיים ומניבים.
חדשנות, חיזוק חוזקות, שיפור חולשות, מיצוי הזדמנויות.

* הטמעה וביצוע - לרבות הדרכה והכשרה, ניהול ובקרה:
הפיכת התכנון למנגנון עובד בשטח, כולל ניהול צוותים, ספקים ומדדי הצלחה ברורים; פיתוח ארגוני; ניהול לקוחות, תפעול ותהליכים יעיל ואפקטיבי; יצירת סטנדרטיזציה ושימוש בכלי מדידה לצרכי שיפור מתמיד.

אני לא מציע ניירות עמדה תיאורטיים ולא מענה שיווק שטחי.
המדד היחיד מבחינתי הוא האם מדובר בתהליך או תוצר, מעשי ובר היתכנות, התורם ליצירת שינוי התנהגותי ואימפקט כלכלי-מסחרי מדיד ומניב.

***

מתי נכון לבדוק יחד אפשרויות?

חברה, רשת או קבוצת חברות, הנדרשת למענה אסטרטגי מורכב מולטי-דיסציפלינרי.
במיוחד כשאתם עומדים מול מהלך משמעותי כמו לקראת פיתוח עסקי (מיזוג או שינוי תפעולי ארגוני מהותי), טיפול באתגרי צמיחה, צורך במיתוג מחדש, כניסה לקטגוריה או ערוץ-שוק חדש, או עניין בשיפור ביצועי רשת (סניפים, מועדון, אונליין) - או כשקיים פער בין הפוטנציאל לתוצאות בשטח ונדרשת עין חיצונית, אנליטית ופרקטית שתזהה איפה הנתק.

אם יש אצלכם אתגר אסטרטגי או מסחרי שדורש פתרון ישים ולא עוד מצגת - מוזמנים לפנות בפרטי ונבחן את זה עניינית.

06/07/2026

רבים מאיתנו בשיווק והפרסום המסחרי עדיין רודפים אחרי "אהבת מותג".
פרסומות אהובות... חנויות אהובות... מותגים אהובים...

אבל האמת הרבה פחות רומנטית.
יש הרבה פחות אהבה משנדמה, ובטח פחות זכירות, בולטות והעדפה...

רוב הלקוחות לא באמת נאמנים לנו.
הם קונים מכמה מותגים במקביל.
הם מוטי הרגל, לא אהבה.
הם מחליפים בגלל מבצע, זמינות או צורך רגעי.
הם נוטשים בגלל מלאי חסר או פער מחיר שולי.
לרובם יש כמה מותגים אהובים. חגיגה פוליאמורית...
והם בדרך כלל חושבים על המותג שלנו הרבה פחות ממה שאנחנו חושבים בעצמנו.

לכן, השאלה החשובה אינה:
"האם הלקוחות אוהבים אותנו?", או "האם הם נאמנים לנו?" - אלא "האם אנחנו עולים להם לראש בדיוק ברגע שבו הם צריכים לקנות?".

זו המשמעות של Top Fo Mind וזו החשיבות של Mental Availability: להיות נוכחים בזיכרון ברגע ההחלטה. להיות המותג שנשלף ועולה ראשון בשלב ההמלצה או הבחירה.

**
בסופו של דבר, במרבית הקטגוריות, המותגים המנצחים אינם בהכרח האהובים ביותר.
הם פשוט אלה שנזכרים בהם ראשונים.
הם אלו שזמינים מנטלית ללקוחות בעת הצורך.

וכדי להוביל בזכירות - נדרש הרבה יותר מלהוביל במכירות (וזה בסוף גם גורם להובלה במכירות)...

להיות מותג זה לא רק להיות בעל ערכים מסוימים והבטחה - אלא בראש ובראשונה, להיות הראשון בקטגוריה שיושבת לכולנו בראש. ובשביל זה, אגב, ממש לא צריך להיות ראשונים במכירות, בראש מדדי נתח שוק, או עם תקציב הפרסום הראשון בטבלאות. צריכים פשוט להיות אלו שהסיפור שלהם הכי ייחודי, זכיר, מעניין, רלוונטי. אהוב.
וזה לרוב בכלל ענייני שירות, קריאייטיב, סטורי - ולא מחיר, מגוון או גודל.

הגישה הישנה של "נאמנות מוחלטת" מפנה את מקומה לתפיסה של "נאמנות רלוונטית".
האם במבחן הרלוונטיות - הנאמנות תטה לכיווננו?

ונאמנות רלוונטית, פחות מנוהלת על ידי מבצעים, אלא על ידי מערכת יחסים.

הרעיון הזה מאתגר הרבה השקעות במועדוני לקוחות, קהילות, מומחי סושיאל ותוכן, ויועצי מיתוג רגשי.
לא כי נאמנות אינה חשובה - אלא כי בלי זמינות מנטלית, גם הלקוחות המרוצים ביותר לא בהכרח יקנו ממך שוב.

**

זמינות מנטלית = זיכרון + מובחנות + חזרתיות + הקשרי שימוש.
שיווק ופרסום הם הכלים המרכזיים לייצר אותה, אך הם לא היחידים - ולא כל פרסום מייצר זמינות מנטלית.

פרסום ביצועי (Performance Marketing) למשל, שמכוון רק להמרה מיידית, לרוב מייצר מעט מאוד נכסי זיכרון ארוכי טווח.
לעומת זאת, פרסום מותגי עקבי מייצר קשרי זיכרון שנשלפים מאוחר יותר ברגע לקראת החלטת הקנייה.

זו בדיוק הסיבה שחברות רבות משיגות ROAS מצוין בטווח הקצר, אבל מתקשות לצמוח בטווח הארוך.
הן קוצרות ביקוש קיים במקום לייצר ביקוש עתידי.
זו גם בדיוק הסיבה למה תקציבי הפרפורמנס ממשיכים לעלות, ונדמה שהבידול והעדפה דווקא הולכים ונעלמים...

פרסום עקבי לאורך זמן, חשיפה חוזרת, מסרים פשוטים, נכסים מותגיים מובחנים (צבע, לוגו, סלוגן, ג'ינגל, דמות), נוכחות בנקודות מגע רבות - הם אלו שבונים זמינות מותגית.
וכמה מכם באמת מקפידים על זה??

גם חיבור למצבי קנייה (Category Entry Points) הוא קריטי לחיבור בין מותג להזדמנות.
חיבור בין רגש, אירוע, עיתוי או קהל - למוצר/שירות.
וכמה מכם מקפידים על זה ולא מקדמים רק מוצר, קטגוריה, פתרון??

המטרה היא שהמותג ייצר כמה שיותר הקשרים ויהיה מקושר לכמה שיותר טריגרים.

אגב, גם זמינות פיזית (Physical Availability) היא קריטית - כי אם המותג עולה לראש אבל לא זמין לקנייה, האפקט נפגע.

לפי מודל Ehrenberg-Bass Institute for Marketing Science, צמיחת מותגים מגיעה משילוב מנצח של Mental Availability + Physical Availability. היברידיות.
למשל און ואוף ליין, b2c ו-b2b, בשם ובלוגו, במוצר ובשירות.

**

איפה הרבה חברות טועות?
הן משקיעות כמעט הכול במבצעי מכירות.
משקיעות ב- CRM ומועדוני לקוחות ופרסונליזציה.
אבל מזניחות מיתוג ומיצוב אסטרטגיים, בניית זיכרון מותגי רחב, יצירת אסוציאציות, חשיפה לקהלים שאינם לקוחות קיימים, הפיכה לרלוונטיים במנעד גדול של הזדמנויות.
הן משקיעות בפרסום מכירתי, והרבה פחות בחסויות, PR, מהלכים חברתיים. הן נמצאות בערוצים הגדולים, בדרכי החשיפה המרכזיים, ושוכחות את הפעולות הקטנות, האינטימיות יותר, המקומיות והישירות.

**

תזכרו:
הלקוחות שלכם הם גם הלקוחות של המתחרים... שרק מדי פעם קונים גם ממכם.
תנו להם סיבה לקנות יותר. תזכירו את עצמכם יותר.

06/07/2026

מעטים יאמרו זאת בקול רם, אבל הפחד הוא אחד הכוחות החזקים שמעצבים החלטות שיווקיות.
לא הפחד מקמפיין שלא יעבוד, ולא מקריאייטיב חלש, אלא הפחד מהרגע שבו צריך לעמוד מול מנכ"ל או דירקטוריון ולהסביר השקעה שלא מחזירה תשובה מיידית.
הפחד מהשאלה הפשוטה והכואבת: "אז מה זה ייתן לנו?".

הפחד הזה הוא שמחזיר שוב ושוב את הדיון להשקעה בטווח הקצר. הוא זה שגורם למנהלי שיווק לבחור במהלך שקל להסביר, למדוד ולהגן עליו, גם כשהם יודעים היטב שהמחיר ישולם בהמשך.

טקטיקה תמיד קלה יותר למדידה - אסטרטגיה פחות.
אבל כמו בפופוליזם מדינתי, כלכלי וחברתי - על פופוליזם משלמים בריבית...

שאלות על מדדים קצרי טווח הם השאלות הכי שכיחות ותדירות למנהלי שיווק ופרסום, מנהלי מותג ומרקום - והן השאלות הכי מפחידות.
ברור שיעבור למכירות וליעדים הוא קריטי - אבל זה לא מראית הכל, לא השיקול היחיד ולא הדבר הכי יעיל. שהרי קמפיין מכירות יניב מכירות היום - השאלה מה יקרה מחר? שיווק סיזיפי אינו שיווק יעיל...

מאידך, השקעה במותג אינה מבטיחה מכירה מחר בבוקר, אבל היא מבטיחה שכל מכירה עתידית תהיה קלה, זולה ויציבה יותר.

בסופו של דבר, הפחד אינו הבעיה.
הוא סימפטום של מערכת שמתגמלת קצר-טווח.
מנהלי שיווק מצוינים אינם אלה שמביאים רק תוצאות עכשיו, אלא אלה שמגנים על העתיד גם כשקשה להסביר אותו בשקף אחד.
וזו כבר לא שאלה של שיווק. זו שאלה של ניהול.

15/05/2026

שנים שואלים אותי במה אני בדיוק עוסק?
מה אני עושה? מהי ההתמחות שלי? מה מרגש אותי?

ואני עונה:

11/05/2026

שיווק גלובלי רב תרבותי ורב לשוני, אינו פשוט.
לפעמים הוא ממש כשלון.

מותג הקפה האיטלקי צ'יקו ד'אורו כשל בתרגום לגרמנית בקמפיין בשווייץ, כשהתכוון לומר "לכל אחד (הקפה) שמגיע לו" - וסיים עם כשל ‏חמור בתהליך הבקרה והלוקליזציה של הקמפיין, כך שנשמע כמו משפט נאצi.

Chicco d'Oro השווייצרי פירסם קמפיין שבמרכזו המשפט "‏Jedem das Seine‏" (לכל אחד מה שמגיע לו), שנכתב על ‏שער מחנה הריכוז בוכנוולד. תושבת ברן שהבחינה בפרסומת נותרה המומה. החברה טענה...

03/05/2026

לקראת יום הולדתי ה-51, נחה עליי רוח נוסטלגית קלה, ובא לי לשתף בעולם העסקי שלי...
על פני 28 שנה, מתוכן 17 שנה כעצמאי...

***

אחרי מעט יותר מעשור בתחום המכירות והפרסום כשכיר - בו עסקתי בניהול תקציבים ומדיה, קידום מכירות, ייעוץ קריאייטיב ותוכן, ניהול לקוחות ומהלכי מיתוג ופיתוח עסקי - בעיקר לחברות ומותגי מסחר...

1️⃣ ב-2009 הקמתי עסק עצמאי לייעוץ אסטרטגי, ליווי שיווקי, פלנינג פרסומי, אפיון מיתוגי - #ייעוץ #אסטטרטגי #שיווקי #ממוקד - .
עסק ייעוצי פרטני המתמחה בעסקי B2B, נותני שירותים, מקצועות חופשיים וחברות משפחתיות - עבודה עם הנהלות ומנהלים להגדרת מודלים עסקיים, אסטרטגיה עסקית ושיווקית, מיתוג מחדש, דיוק מיצובי.
במסגרת זו מוצע (עד היום) ייעוץ לא שמרני, מוטה חדשנות ויצירתיות מחוץ לקופסה, מבוסס מחקרי שוק ודאטה - המציע 100% אחריות לתובנות יישומיות, ומודל הכולל גם תגמול מבוסס יעדי ומדדי הצלחה!...

2️⃣ ב-2011, לאחר התמחות רבת השנים בשיווק, קידום ופרסום של חברות ועסקים בענף ה- #ריטייל וה- #קמעונאות - ייעוץ וליווי לרשתות המזון הגדולות, רשתות פארם וקוסמטיקה, רשתות חשמל וריהוט, מוצרי חלב ומותגי שימורים ובשר, קניונים, מותגי חשמל, מותגי אופנה והנעלה, מותגי שתייה, מותגים פרטיים, מותגי עיצוב הבית ומותגי אלקטרוניקה, סלולר, DIY, ואפילו רכב - הקמתי את #קהילת #הריטייל #הישראלית בפייסבוק - בית לעולם המסחר והמכירות.
כיום, מדובר כבר בקהילה הגדולה, הפעילה והמוכרת ביותר בתחום - עם מעל ל-4,200 מובילי דעה בענף: בעלים ומנכ"לי רשתות ומותגים, מנהלי סחר ותפעול, ספקי ענף, חברות ריטייל טק, נציגי יצרניות ויבואניות, קמעונאיות וסיטונאיות, מנהלות ומנהלי אתרי מסחר ומרקטפליייס, וסמנכלי מכירות, שיווק והפצה.
קהילת הריטייל נותנת חסות למרבית כנסי הקמעונאות והאיקומרס, ואני דובר ומנחה ברובן כמו גם מרואיין בעיתונות כלכלית בנושאי צרכנות ומסחר, ואין כמעט מנהל בתחום שלא מכיר אותי, נפגש או עבד איתי או שמע אודותיי (אלא אם ממש לא בענף)...

3️⃣ ב-2016 הקמתי עסק ל- #אסטרטגיות #צמיחה ול- , שיפור תהליכי מכירה וביצועי מסחר וגידול במדדי #השורה #התחתונה - "כל מה שצריך לדעת ולעשות כדי להגדיל מכירות, הכנסות ורווחיות".
עסק המציע הן הדרכות והרצאות בתחומים אלו, והן תהליכי ייעוץ וליווי לחברות בעולמות קמעונאות, סיטונאות, ייצור, יבוא, הפצה, ושירותי B2B ,B2B2C ו-B2C/D2C. הפעילות ממוקדת בגידול ושיפור מדדי הביצוע בלפחות 10-15%, באמצעות מנעד מנועי ומנופי צמיחה (שיווקיים, מיתוגיים, מכירתיים, תפעוליים, ארגוניים, ניהוליים) - בדגש על פיתוח יכולת היברידית, רב ערוצית, רב קהלית, ועל הרחבת מותג והעמקת שירות.
התמחות בפיתוח עסקי זו הצמיחה העיקרית מזה כעשור - הן עבור עצמי והן עבור לקוחותיי...

4️⃣ את הרעיון ל- זרעתי לפני כ-9 שנים, בתערוכת ריטייל גלובלית בה השתתפתי עם לקוחותיי.
למציגים בתערוכה בחו"ל יש הפקה תומכת, אבל למבקרים (visitors, non exhibitors) אין... וקשוח להגיע לתערוכה בינלאומית עצומה, בוודאי לבד ובפעם הראשונה, ולמצות אותה ביעילות, ולהרגיש חלק יעיל מהנטוורקינג וההשראה הפוטנציאליים.
כאן נכנסת לתמונה חברת , המציעה משלחות VIP קבוצתיות מאורגנות ורשמיות, של מבקרים ישראליים בכירים מתעשיות וענפים מגוונים, לתערוכות גלובליות ואירועי expo, בשיתוף עם נציגי והפקות התערוכות ומתחמי הכנסים השונים באירופה.
מיזם זה משלב את ניסיוני בפיתוח עסקי, שיווק ומכירות, עם מעורבותי הקהילתית והרב ענפית.

בדרך עוד הקמתי וניהלתי את איגוד המרקום (תקשורת שיווקית) הישראלי; הייתי שותף בחברות שונות כמנכ"ל משותף, כמנהל אסטרטגיה או סמנכ"ל שיווק ומכירות, כ-CRO ואחראי BD (כולל אצל חלק מלקוחותיי, או דווקא עם ספקיי); וכמובן גידלתי 3 ילדים ו-2 כלבים - אבל אלו הם המיזמים העסקיים המרכזיים והבולטים.

אלו הם עסקיי. my business life.